למודי ד' קעו

וראיתי להרב תי"ט ז"ל ר"פ בתרא דסוטה שרצה להוכיח מהך סוגיא דקידושין דבתרי סדרי אע"ג דהמחלוקת אח"כ הלכה כסתם ע"ש ולפי מ"ש התוס' דמ"מ חשיב כרבים לגבי יחיד לא מכרעא ויש לתמוה עליו שהוא עצמו שם הזכיר דברי התוס' שם ע"ש. ולפי מ"ש עוד שם הרשב"א ז"ל דר"ן משום דקאי ר"מ כב"ה קאמר או משום דתנן בבחירתא כותיה ע"ש א"ש נמי ואין משם ראיה ומה שהק' לדברי מרן הכ"מ ז"ל בה' רוצח מדברי התוס' דשבת ודפ' החולץ ע"ש לק"מ דדוקא לר"י אבל שאר אמוראי לא ס"ל הכי וה"ט דלא משני הכי לרב יוסף בפ"ק דע"ז וכדכתיבנא. עי"ל דלא כ"כ התו' אלא דוקא כשהו' כסדר שהסתם הוא בסדר האחרון אבל אם הי' הסתם מוקדם אפי' ר"י מודה דאין הלכה כסתם וז"ב וכן מוכח ממ"ש התו' פ' כ"ש דף כ"ז ע"ב בדברי מרן ע"ש וע"ש בהרא"ש ז"ל ע"ש אבל ראיתי מלשון תוס' הרא"ש לפ' החולץ דמשמע דל"ש ע"ש. וא"ת אכתי איך כתב מרן דהוי סתם ואח"כ מחלוקת והדרינן לכללין וכו' ומה בכך מ"מ חשיב כרבים לגבי יחיד כמו שהכריחו התו' ז"ל וי"ל דא"כ למה חזר ושנאו במחלוקת בסנהדרין הרי כבר נשנה בסתם ומחלוקתו בסוטה ש"מ לאורויי דהדרינן לכללין ומ"מ ממה שהק' התו' מוכח דס"ל דלא כמרן דבתרי סדרי כתבו להדיא דשמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא ובפ"ק דקדושין אמתני' דר"א אומר אף החדש כתבו שם הרי"ף והרא"ש ז"ל דהלכה כר"א דסתם לן תנא כותיה במס' ערלה ע"ש. וכתב שם התי"ט ז"ל דמכאן סתירה לדברי מרן שכתב דבתרי סדרי יש סדר ע"ש. וכונתו היא דמוכח מדבריהם דבתרי סדרי לעולם הלכה כסתם ואין מוקדם ומאוחר דאל"כ לעולם ק' דהו"ל סתם ואח"כ מחלוקת. ואני תמה עליו מה יענו שפתי צדיק במ"ש התוס' והרא"ש פ' כיצד מברכין דף מ' ע"א דהלכה כר"י דסתם לן תנא כותיה במס' בכורים ע"ש והלא סתם ואח"כ מחלוקת היא בתרי מסכתי וע"כ נר' שמ"ש התוס' והרי"ף והרא"ש ז"ל דסתם לן תנא כותיה משום דחשיב כרבים לגבי יחיד הוא ואע"ג דת"ק דר"י דמס' בכורים נמי חשיב כרבים וכו' וה"נ ת"ק דר"א והו"ל רבים לגבי רבים מ"מ ס"ל לרבוותא הללו דעדיף סתמא גרידא דבכורים וערלה מת"ק דר"י ור"א ודלא כמ"ש התו' ביש נוחלין דקכ"א ע"ב ע"ש ולעד"ן להוכיח דבתרי סדרי אין סדר מדפריך בפ' אד"מ דף ל"ד ע"ב מאי אולמא דהאי סתמא מהאי סתמא וכו' ע"ש ואי בתרי סדרי יש סדר טפי הו"ל למפ' התם בפשיטו' דכיון, דסתם רבי תרתי דסתרן ע"כ דחזר ר' מקמייתא וסתם בתרא עדיף כדאמר בריש שבועות וא"כ היכי שביק סתמא בתרא מקמי אידך ולאשמעינן למסקנא דסתמא דרבים וכן הלכתא דדינא אפי' לגבי סתם בתרא עדיף ועיין בהר"ן ז"ל ס"פ ע"פ גבי אכל מצה בזה"ז ובס' דינא דחיי בח' עשין ה' רוצח ע"ש

וראיתי להרב חזו"ן פ"ו דמעילה משנה ה' שהק' לדברי מרן מדאמרינן בפ"ב דקדושין דף ג"ן ע"ב דר"מ לדבריו דר"י קאמר וכו' ואם איתא היכי קאמר אלא לדידך אודי לי מיהא וכו' הלא כבר גילה דעתו ר"י בפ' המפקיד דחנוני כשולחני אלא ודאי דבתרי סדרי אין סדר למשנה וצ"ע עכת"ד. ואיני מבין מה הוק' לו דמה ענין גילוי דעת כאן דודאי דר"מ ידע ס' ר"י ומ"מ שפיר קא"ל לדידי וכו' אלא לדידך דיש מעילה הול"ל כב"ה דמסתברא הכי ודקאמר אודי לי מיהת וכו' לאו משום דס"ד דר"י יסבור כב"ה אלא שר"ל כלפי שר"מ לית לי' עיקרא דמלתא דלית לי' מעילה מש"ה קאמר לדידך וכו' וכל הש"ס מלא מזה. ותו דודאי ר"מ ור"י פליגי בתרוייהו בהדי הדדי למעילה ולאחריות אלא דר' סדרם לפי ענינם ותו שהרי כתבו התוס' ברפ"ק דשבועות דף ב' ע"ב דהא דיש סדר או אין סדר ה"מ לענין סתם ומחלוקת לפסק הלכה אבל כשחברם על הסדר חברם ע"ש וצ"ע. וראיתי להרב ל"ס ז"ל בפ"ק דע"ז בתו' שזכרנו שכתב לא הבנתי קושייתם ע"ש ולפי מ"ש הרשב"א בתשובה לק"מ וע"ש וכ"כ הוא עצמו ביבין שמועה דקי"א ע"ש. ודע דמ"ש רש"י בפ' החולץ דמ"ב ד"ה מחלוקת וכו' בין שסתם אחריה במס' אחרת וכו' ע"ש צ"ל דדוקא בתלתא בבי דומי' דההיא דנתן צמר וכו' שכתב שם כדאיתא בפ"ק דע"ז ע"ש

לימוד קעג נשאלתי לבאר דיבור תוס' דפ"ק דסוטה דף י' ע"א ד"ה אלא מעתה לא ימחה וכו' שדבריהם תמוהים לעין כל וכבר האריכו בדבריהם כל המפ' ז"ל דרשו מעל ספריהם וקראו ואני תלמיד תלמידיהם נלע"ד שיעור כונתם דק"ל מ"ש משלום דלא קחשיב ליה במס' סופרים דלא פריך התם הכי אלא מעתה וכו' כדהכא שהוצרך לתקן הלשון ולומר אלא מעין וכו' ותירצו דתנא ושייר והאי דלא משני הכא תנא ושייר ולעולם לא ימחה לזה כתבו ועדיף מחנון וכו' כלומר דמש"ה אמרינן תנא ושייר משום דפשוט הוא דשם ממש הוא כדכתיב להדיא ויקרא לו וכו' ועדיף מחנון וכו' דלא אשכחן וכו' ומש"ה שייך לומר תנא ושייר דליכא למטעי שנמחק אפי' דלא תני לי' והכא פריך משום דלא שייך לומר תנא ושייר דאתי למטעי לומר שנדחק שאינו ברור בקרא דנקרא כך ולא פריך אלא אלישנ' דקאמר שמו של הקב"ה דמשמע שנקרא כך וזהו שתירץ לו אלא מעין וכו' אלמא דלא פשיטא לן ששם ממש הוא וזהו שכתבו והיינו דקדחי וכו' ולא כתבו ודחי לי' שבאו לחזק הסברא דאתי' למטעי דאינו שם גמור שהרי דחי לי' לפי האמת כך הוא וא"כ לכל הפחות הוה טעינן לו' כך אם אית' דאינו נמחק הו"ל למיחשבי' ולא לשיוריה כיון שיכולין לטעות בו כנלע"ד ועיין בס' ג"ה דקל"ה ובפר"ח א"ח סי' פ"ה ע"ש ובס' מ"ק פ"ג דק"ש ובליקוטי הרב בני חיי ע"ש ועיין בתשב"ץ ח"א סי' קע"ז ע"ש

לימוד קעד כ' הטור ז"ל א"ח סי' תרצ"ד ולפחות ב' מתנות לב' עניים וכו' ע"ש מ"ש לפחות כונתו שאעפ"י שלשון מתנות יש במשמעו הרב' מ"מ ע"צ המיעוט משום תפסת מיעט י"ל שתי מתנות וזהו לשון לפחות כדאמרינן מיעוט רבים שנים וזהו פשוט ובחנם תמה עליו הרב יד אהרן ז"ל שס ע"ש וזהו שכ' באורחות חיים ז"ל וז"ל והרמב"ם כ' אין פחות מב' עניים ודקדק מדקאמר בלשון רבים ע"ש. ועיין להרב ברכי יוסף נר"ו שכתב עליו ודבריו צריכין ישוב ע"ש ולע"ד הדבר ברור

וראיתי בחי' הריטב"א ז"ל ר"פ שני שעירי יה"כ שכתב וז"ל מיעוט שעירי שנים פי' וכיון דכן לא היה צ"ל שנים ומהא שמעינן דכל היכא דאמרינן מיעוט לשון רבים שנים לאו ספיקא הוא כלל אלא כאלו כתוב שנים בפי' עכ"ד והא ודאי אינו ר"ל שספק אם הוא ב' או א' דהא לשון רבים כתיב אלא שר"ל שלא תאמר ס' הוא ואם רצה להוסיף מוסיף אלא כאלו **((אי"ש אף אם נאמין זה שעקר חסר דלפחות הי' להם לסיים ולא אפשר לו' בזה נמי תנא ושייר דאתי למיטעי ולא מה שהאריכו לפרש המשמעות שנק' כך שהוא ללא צורך ולא עלה כהוגן אבל אם באח לא הי' מן הרצוי להם לומ' אלא בפשיטות כל' המחבר עצמו והכא פריך משום דלא שייך וכו' אכתי ראייתם זאת והיינו דקא דחי וכו' אינה אלא פנים לסברת המקשן אם אמת שנפרש כך דעתו אבל אינה מכרע' שזאת הית' לו והרי אני יכול לפרש דהתם שפיר ניחא ליה להמקשן דאינו נמחק דאשכחן שקרא הקב"ה שמו כך ולכך עדיף מחנון דלא אשכחן וכו' ולא ק' ממתני' דפשוט היא דנימא תנא ושייר אבל הכא דעתי' היא דודאי נמחק דלא עדיף מחנון שהרי בו נמי לא אשכחן ופריך מה הלשון אומרת על שמו וכו' דמשמ' שנק' וכו' כלו' והרי בזה לא אשכח' והיינו דקא דחי לי' דלא דייק בלשניה אלא מעין וכו' והיינו כמו חנון וכו' ודוק היטב יש"ב כתיב):)**