למודי ד' קסט

דבכדי נקט שמות מוחלקין והביאו ראיה מה' נשים נדות ע"ש ויש לתמוה על מוהרימ"ט ז"ל שם דפשיטא לי' דה' נשים נדות נ"ל מואל אשה ע"ש ויראה דס"ל להתוס' ז"ל ולפי המסקנא שם דמסיק דחילוק לאוין מחלקי לחטאות תו לא אצט' לן ואל אשה לחלק בעריות דאיכא לאוין מוחלקי' וגופין כמו מפטם וסך וכפירש"י שם ר"פ אלו הן הלוקין וכ"כ שם התו' ע"ש וכן מצאתי להריטב"א בחי' שם שכתב וז"ל מואל אשה וכו' פי' דמיותר להאי דרשא לחלק אפי' בה' נשים נדות שהן מלאו א' שיהא חייב על כל אשה ואשה כדאיתא בכריתות ע"ש ומ"ש כדאיתא בכריתות לא ידענא היכא

וראיתי לתוס' דפ' אמרו לו דף ט"ו ע"א שכתבו וז"ל ואע"ג דלעיל גבי עריות צריך קרא אשה לחייב על כל אשה ואשה אע"ג דגופי' מוחלקי' וכו' ע"ש מה שתירצו. ואני תמה על קושייתם מה הוק' להם דהרי מהך קרא גופיה הוא דפשיטא לי' לש"ס התם ואף לפי ס' התוס' דפ"ד מיתות דס"ל דקרא דאשה לגופין מוחלקי' אתא מ"מ אין שם שמות מוחלקי' אבל כי איכא תרתי גופין ושמות בהא ל"צ קרא וצ"ע. וז"ל הריטב"א בר"פ אלו הן הלוקי' פשיטא הרי גופין מוחלקי' וכו' דהא אפי' בה' נדות שהן לאו א' חייב על כל או"א בפ"ע מפני שהן גופין מוחלקי' וכ"ש על גופין מוחלקי' ושמות מוחלקי' ע"ש

וראיתי להרב באר שבע ריש כריתות אמה שאמרו שם ואל אשה לחייב על כל אשה ואשה שהק' וז"ל ק' בעיני מנלן דהך אשה מיותרת לחלק על הכלל כולו בא דילמא לחלק על עצמו בא וכדתנן לקמן בפ' אמרו לו הבא על ה' נשים נדות וכו' וכ"ת נילף מנדה איכא למפ' מה לנדה וכו' וצ"ע ע"ש ולפי האמור לק"מ דה' נדות מקרא אחרינא נ"ל דהא כל כריתות דילפי' מינה היינו בגופין ושמות מוחלקין וחילוק לאוין ובה' נדות אין שם לא חילוק לאוין ולא שמות מוחלקין ועוד אפשר לומר דהשתא ילפי' מהקישא דר' יונה דמייתי לה הש"ס התם מעיקרא ולא הדר אלא מכרת דאחותו וז"ב

ושו"ר להרב ברכת הזבח ז"ל שתפס עליו מזה וכתב עליו בחנם קלקל הנייר ע"ש. ואני אומר דהדין עם הרב ב"ש ושארי לי' מאריה להרב ברה"ז ז"ל דמלבד שנסבול דוחק זה בסוגיא דכריתות דסמיך מיהא אהקישא דמייתי לעי' אדאחותו מ"מ מה יענה לסוגיא דר"פ הלוקי' דמייתי התם הא דאל אשה לחלק בעריות ולא מייתי להקישא דר' יונה לא מינה ולא מקצתה מי שמע כזאת לומר התם סמיך אהקישא ותלי תניא בדלא תניא כל האי הס כי לא להזכיר והרי הריטב"א ז"ל שם פי' הך דואל אשה משום דכ"ש הוא מנדה כמו שזכרנו לשונו בסמוך ולדידיה מה יענה הרב ברה"ז מפרכא דהרב ב"ש מה לנדה וכו' והא ודאי צ"ע ומה שנ"ל לישב דמדלא כתיב ולאשה נדה לא תקרב דהוה משמע דסמיך אשה לנדה דדוקא בנדה גופה וכתב ואל אשה בנדת וכו' דבנדת אדבתריה סמיך ולא אלקמיה ש"מ למדרש אשה על כל אשה ואשה דעלמא ודברי הריטב"א צ"ע

וראיתי לתוס' שם בפ"ד מיתות ד"ה הבא וכו' שכתבו וז"ל אע"ג דבריש כריתות בעי קרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו וכו' ע"ש. ואני תמה מה הוק' להם דהא שפיר ילפי' מנייהו לכל שמות מוחלקין והתנן בפ' אמרו לו יש אוכל אכילה א' וחייב עליה ד' חטאות יש בא ביאה א' וכו' ע"ש. וז"ל התו' שם דף כ' ע"ב על הגיליון ד"ה אחותו שהיא אחות אביו וכו' תימא דנקט הני וכו' לינקוט אשת אחיו וכו' או בת בתו וכלתו וכו' וי"ל דנקט הא לרבותא וכו' ע"ש. וה"נ התם במתני' דאלו הן הנסקלין קתני הבא על האם חייב משום אם ומשום אשת אב ואפי' ר"י לא פליג אלא משום דאית ליה מיעוטא כדאיתא התם בגמ' ע"ש. והיינו ודאי מדיצתה כרת ללמד על אחותו שהיא אחות אביו וכו' וכן פירש"י שם במתני' אלא שמ"ש וה"נ כתיב בהו חילוק לרבנן כדמפ' בגמ' ע"ש. הוא תמוה דהיכא אתפר' וצ"ע. וראיתי למהרש"א ז"ל שם שכתב וז"ל ולעיל בבא על אביו ועל אחי אביו דמחייב תרתי לק"ל דהתם ב' שמות הויין לאו דזכר ולאו דערות אביך וכו' אבל אחותו שהיא אחות אביו וכו' לא מקרי שמות מוחלקין וכו' עש"ב. ולכאור' לא ראה סוגית הגמ' דפ' אמרו לו דקאמר אחותו שהי' אחות אביו מי אמרי' הרי שמות מוחלקין א"ד הרי אין גופין מוחלקין לכו' אחותו שהיא אחות אביו וכו' שהן ג' שמות וכו' ע"ש וה"נ קאמר בר"פ הלוקין ע"ש וכבר עמד ע"ז מורינו הרב מוהרי"ל ז"ל בס' זרע יצחק ע"ש. ולי נרא' שכונתו מבוארת דאע"ג דשמות מוחלקין הם מ"מ אינן מוחלקין לגמרי דומיא דבא על אביו וכו' כיון דכולן מין אחוה הן ודקרי לה התם שמות מוחלקין היינו בערך ה' נדות וז"ל התוס' ז"ל בפ' אמרו לו עה"ג ד"ה לחייב וכו' אין להק' מנ"ל לאוקמה בכה"ג דשלשתן שם אחוה אחת אימא דאיירי במחולקין לגמרי כגון בת בתו וכלתו וכו' ע"ש וז"ב בכונת מהרש"א ז"ל. ולעיקר קושיתו י"ל דלמיל פשיטא להו ודאי דבא על אביו וכו' כולהו ילפי' מדיצתה כרת באחותו ללמד על אחותו שהיא אחות אביו וכו' וה"ה לכל העריות דכתיבי התם מהקיש' דר' יונה אמנם ההיא דלא יהי' קדש דכתיב בפ' כי תצא לא אתקש בהדייהו ואף שכתבו התו' דיבמות דף נ"ד ע"ב דזכר ובהמה לאו בכלל הקיש' דר' יונה הוא ע"ש ה"מ לענין מערה דדינא אחרינא הוא אבל לענין חטאות דתלי בכרת וזכר גופיה לא נ"ל בי' כרת אלא מכל אשר יעשה הא מיהא אתקוש תדע דהא במתני' דכריתות תנן נמי זכר ועלה אמרי' בגמ' שאם עשאן כולן בהעלם א' חייב על כל אחת מהקישא ע"ש וכ"כ מורינו הרב הנז' והשתא א"ש דבריהם ממה שהקשיתי ומיהו ההיא דאוכל אכילה א' וכו' מיה' קשיא וצ"ע. וראיתי לרש"י שם גבי בא על אביו וכו' שכתב דנ"ל מאחותו יתירא למפטם וסך וכו' ע"ש ודבריו תמוהים דהול"ל דנ"ל מדיצתה כרת באחותו לחייב אחותו שהיא אחות אביו וכו' ולא אצטריך קרא למפטם וסך אלא משום דאינו מעריות וצ"ע ולפי מ"ש רש"י גופיה ר"פ הלוקין ע"ש א"ש וכמ"ש לעי' ועיין בתוס' שם ע"ש

לימוד קסד כ' ה"ע ז"ל דכי תני מנין או אלו לא אמרי' שייר אפי' טפי מחד והביא ראי' מפ"ק דקידושין דף י"ו ע"ב דקאמר וכ"ת תנא ושייר והא ד' קתני וה"נ קאמר התם והא אלו קתני ע"ש. ולא ראה הרב דברי התוס' שם שכתבו דבפ"ב דסוטה קאמר תנא ושייר אע"ג דקתני בג' מקומות אלא דהתם דייק מדקתני ואי אתה יכול וכו' ע"ש. וכ"כ התוס' שם בסוטה ואפשר שלזה כיון הרב ז"ל במ"ש שם וע"ש בתוס' בפ"ק דקידו' וכאן אין מקום להאריך ע"ש. אמנם מה שהק' שם וז"ל ומיהו איכא דוכתי שאומר תנא ושייר אע"ג דקתני אלו בסוטה פרק אלו נאמרין וכו' ע"ש נעלם מעינו מ"ש התוס' ר"פ אלו נערות ד"ה ועל הכותית וז"ל וי"ל דתנא ושייר ואע"ג דבפ"ק דקידו' דייק תנא תני אלו ואת אמרת תנא ושייר הכא דתני בסיפא ואלו שאין להם וכו' לא שייך למידק הכי כדאשכחן וכו'. ע"ש וכ"כ בפרק יש מותרות דף פ"ד ע"ב ד"ה אלא וכו' ע"ש גם מ"ש והתוס' העלו וכו' לא הגיד לנו רבינו היכן מצא זה בתוס' ועיין בתו' דר"פ אלו נאמרין דלדבריהם שם לא ידענא מה יענו לההיא דפ' המזבח מקדש שהביאו התו' שזכרנו. שוב מצאתי שם בתוס' תירצו בע"א ע"ש. ודלא כהרב ג"ה ז"ל שם כלל מ"ט שהביא כלל זה בשם תוס' דיש מותרות בלי חולק ולא זכר שר שהתו' דריש אלו נאמרין ודפ' המזבח מקדש חולקים בזה וכן דעת התוס' ז"ל דר"פ שבועת הדיינין שכתבו וז"ל תימא דלא תני וכו' דכיון דתנא אלו ליכא למימר תנא ושייר וי"ל דאיכ' שום גוונא בהנהו דתני דליתיה בהני וכו' ע"ש ועיין תוס' ר"פ כל