למודי ד' קסג

מלמדין דבג"ש לא טרח דהא התם גבי יושב קאמר תלמודא ולמ"ד מלמדין במחוסר בגדים ושלא רחוץ וכו' ואע"ג דילפי מהדדי בג"ש דחוקה חוקה ע"ש שהעלה בצ"ע. ובאמת שהיא קושיא חזקה ואפשר דתלמודא ה"ק ואפילו את"ל דאיכא מאן דס"ל אפילו בכה"ג מלמדין שתוי יין הו"ל ג' וכ"ע אין מלמדין ולרוחא דמלתא קאמר כן וכן דייק הלשון דקאמר ולמ"ד מלמדין וכו' דהו"ל למימר הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מא"ל כאורחיה דש"ס בכ"מ וכן דייק נמי לישנא דקאמר וג' ודאי אין מלמדין דלישנא יתירא למימר' דאין לחלוק בכה"ג ואין כאן שום ס'. שבתי וראה דלק"מ שהרי לרבנן דפ' יש בכור דילפינן התם מב' כתובים אע"ג דאינהו גופייהו מצו ילפי מהדדי בג"ש היינו ע"כ משום דלגופייהו מלמדין כדקאמר התם לר"ע דבהא מספק"ל ע"ש. וה"נ בנ"ד דבעינן למילף מיתה ביושב ממה שלא בחר ביושב אלא שנחשב כישראל כמ"ש התו' שם ע"ש. א"כ יושב גופיה כזר הוי דהא מאי דמשני משום דהוי מחוסר בגדים וכו' אזר נמי קאמר ע"ש בתוספות הילכך רבנן דס"ל התם מלמדין ה"נ ס"ל מלמדין ולר"ע דס"ל התם דאיכא למימר אין מלמדין ומשום הכי עביד התם מספקא דאוקי ממונא בחזקת מאריה לענין מיתה ודאי דלקולא אזלינן והו"ל ב' כתובים ואין מלמדין ולמ"ד מלמדין דהיינו רבנן הו"ל שתויי יין ג' וג' ודאי אין מלמדין ולהכי אפנייה למימרא דאפילו לגופייהו אין מלמדין וזה נ"ל לשון ודאי דנקט משום ר"ע ולא מטעם ספק מלישנא יתירא ומה שהק' שם לדעת ר"י מפרועי ראש לא ראה סוגי' דספ"ב דסנהדרין דפרועי ראש במיתה גמ' גמירי לה ע"ש

והרב יבין שמועה שם הק' וז"ל וצ"ע בדברי רבינו אלחנן דמה הוקש' לו ז"ל דאמאי לא נילף מנהון ג"ש וכי אישתמיטיה הא דפ' איזהו מקומן וכו' ע"ש. וצ"ע מה הוקש' לו בדברי רבי' אלחנן שהרי הוא בא להכחיש כלל זה ומתמה אהש"ס גופיה דמה זו סברא דאין מלמדין אפי' בג"ש וה"נ דתקשה לי' ההיא דאיזהו מקומן גופה דמאי אולמיה דהאי מהאי וכן הקשו התוס' בפ' תמיד נשחט שזכרנו ומה שתירצו התוס' וז"ל ונרא' לר' מדאצטריך למכתב חומש גבי מקדיש וכו' דכוותי' נמי תירצו בשם ר"י ההיא דאיזהו מקומן בתמיד נשחט ע"ש וכדכתיבנא אכן צריך להבין דלפי האמת הך ג"ש דוחשב דמצו ילפי מהדדי אותן ב' כתובים למאי אתא ויראה דכונתם דע"כ לית להו ג"ש ולא קבלוה כלל דאי קבלוה נהי דמצי למילף מהב' כתובים ולא אמרינן אין מלמדין דבכה"ג כ"ע מודו דמלמדין וכמו שכן דעת הר"ר אלחנן שהק' דבג"ש ילפינן מנייהו ואע"ג דליכא לקיומי הב' כתובים לשום מלתא מ"מ הכא דמצו ילפי הב' כתובי' מהדדי ש"מ למימ' דאין מלמדין אפי' בג"ש לעלמ' כי דידהו דסברא הוא אלא ע"כ לית להו ג"ש ולא קבלוה ואפשר דגם הר"ר אלחנן מודה הוא בההיא דאיזהו מקומן כמו שתי' ר"י בתמיד נשחט אלא דבההיא דערכין לא מסתבר לי' לפרושי מאיזה טעם ואפשר נמי דשמיע להר"ר אלחנן תירוץ ר' שכתבו התוס' וקבלה ועפ"י הך תירוצ' יתורץ גם ההיא דאיזהו מקומן כדכת' ר"י בתמיד נשחט

ואיברא מדברי התוס' שם באיזהו מקומן מבואר דלא ס"ל כמ"ש בתמיד נשחט ע"ש ושפיר הק' הרב הנז' לפי דבריהם שם ע"ש. ויראה עם מאי דק"ל לכאור' לפי דבריהם שם דמאי פריך א"כ למ"ד מלמדין ואימ' דמ"מ הכא מודה כיון דאיכ' יתור גמור בעולה וע"כ למעוטי אתו ולא דמי לשאר ב' כתובים דאיכא למימר טרח וכו' וכמ"ש הכריתות לכן נר' דה"ק משום דהוי סביב בעולה וכו' ב' כתובים וכו' אפי' בג"ש אין מלמדין ופריך הניחא וכו' דכיון דבג"ש הוא אע"ג דהוי מיתורא הוי כשאר ב' כתובים דעלמא למ"ד מלמדין וא"כ מאי איכא למימר ועיין במה שתי' הרב יבין שמועה להר"ר אלחנן ז"ל שדבריו ברורים כמבואר למעיין ועיין במה שהק' עליו הר שע"ה ז"ל ואין להאריך

ודע דלמ"ד ב' כתובים מלמדין טפי ילפינן מנייהו אע"ג דאיכ' כתו' א' למילף בהפך כ"כ הרב החידושים לא נודע למי מקדושים בפ' האיש מקדש דף מ"ג ע"א עלה ההיא דאמרינן התם אדנילף משחוטי חוץ נילף מהנך ע"ש. דתרי עדיף מחדא ועיין ביבין שמועה דף ס"ח דמספק"ל בהא ומ"ש שם דאי יש שליח הוי חומרא ע"ש. נלע"ד בשני הסברות חומרא לזה וקולא לזה וברור

כתבו התוס' ז"ל בפ' הפועלים דף פ"ז ע"ב ד"ה אימ' וכו' וי"ל דלהכי וכו' משום דהוי ב' כתובים וכו' דלמאי אצטריך ולו' בכרם רעך וכו' עכ"ד והם תמוהים בעיני דאכתי אמאי אצטריך לקמה קמה לימא בפשיטות דכרם להלכותיו דבלא קמה ודאי כיון דאתא כרם לדרשא לא אמרינן ב' כתובים וכ"נ להדיא ממ"ש בס"פ המקבל דף קט"ו ע"ב ד"ה אמר לך וכו' וז"ל ול"צ לשאר דברים דשמעינן להו מרחיים ורכב דלא הוו ב' כתובים וכו' דהא אצטריכו לחייב עליהם משום ב' כלים וכו' עכ"ל וכונתם מבוארת דאין לומר דאי לאו כי נפש הו"א רחיים ורכב ב' כתובים מש"ה כתי' כי נפש דהשתא גלי לן דלא הוו ב' כתובים דהא אתרבו כל מלי מכי נפש ומש"ה אמרינן דאתו לחייב ע"ז בפ"ע לזה כתבו דהא ליתא דכיון דאית לי' האי דרשא לחייב ע"ז בפ"ע א"כ לא אצטריך משום זה כי נפש דודאי אין לנו לומר דאתו לב' כתובים דבפשיטות הא אצטריכו להא מלתא דב' כתובים לא נימא אנא אי הוו יתירי דלא אתו לשום דרשא ואפי' איכא לאוקמי חד מנייהו באא"ע ודאי דאין אומרים בזה ב' כתובים ואמינא לה מדאמרינן בפ' היו בודקין דף מ"א לרבנן מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ע"ש ואמאי לא נימא דתרתי בנסקלין אצטריך להיות ב' כתובים ולמעוטי נחנקין דלא בעו התראה אלא ש"מ כדאמרן וא"כ נמצאו דבריהם אלו תמוהים טובא. ויש לישב דשאני התם דאין הדרש' במלת כרם אלא בשאר קרא אמנם אי אמרינן ב' כתובים הוי אמלת כרם גופה ומש"ה אי לאו קמה הו"א דב' כתובים עדיף וצ"ע

לימוד קנד כתבו התו' ז"ל בפ"ד מיתות דף ס' ע"א ד"ה אתי' קריעה וכו' וז"ל תימא דבפ"ב דמ"ק דיליף קריעה מעומד מדכתי' ויקם איוב ויקרע וכו' נילף נמי דלא מאחין קריעה מהכא עכ"ד והכונה להם ז"ל דאי לאו דילפינן מאיוב דכתיב בי' קריעה לק"מ דכיון דעיקר קריעה דנ"ל הוא מדכתי' בגדיכם לא תפרומו וכו' כדאיתא במ"ק ט"ו ע"א ע"ש והתם לא כתי' קריעה מיהו כי ילפינן מאיוב לענין מעומד דכתיב בי' קריעה נילף נמי דלא מאחין מקריעה קריעה כי הכא וע"ש במהרש"ל מ"ש בזה ולכאור' דבריו תמוהים דהא קאמר בהדיא בגמ' אתיא קריעה קריעה משמע דבעינן ג"ש ותו דלא ילפינן מאלישע לשאר אבלים דהא דאלישע חמור הוא דלהכי לא ילפינן עיקר קריעה מדאשכחן הכי באלישע וכ"נ מתוס' דמ"ק דנקטו בדבריהם דנילף כל קריעות וכו' מקריעה קריעה ע"ש ולא הוצרכו שם לבאר איזה קריעה דכבר מפו' לפניהם לעיל מזה שם בדוכתיה ואפשר שדעתו דודאי לאו ג"ש גמור' היא אלא מלות דומות הן כעין ילמד סתום מהמפורש ועיין תוס' חולין דף קל"ז ע"א ד"ה אתיא וכו' דאס"ד ג"ש גמורה תק' אדקאמר התם דאתי' קריעה קריעה כדכתי' קרועי וכו' למה למדוה מתיבה זו דמיירי כשומע ממש מפי המברך וגם שאינה דומי' לויקרעם דאלישע טפי הול"ל ממלת ויקרע את בגדיו דחזקיה גופיה דדמי טפי והוי שומע מפי שומע דדבר ברור הוא דקריעה קריעה סתם נמסרה ותו דמאי קול לתוס' דילמא דוקא לזה נתקבלה אלא ודאי כדכתיבנא וזה נרא' דעת הרא"ש ז"ל במ"ק דף כ"ו ע"א שכתב וז"ל נשיא ואב ב"ד וכו' דאין מתאחין ילפי' ויחזק ויקרעם מאלישע ברכת ה' מנ"ל