למודי ד' קלא

ומ"ש שם שהי' יכול להסתייע מגמ' דילן עש"ב. לע"ד לק"מ דהא דאינה נוהגת אלא בכשרין לא מס' נ"ל אלא מקרא. ובירוש' יליף לה מאם לא יגיד לכל הפסולין ע"ש: אלא דהש"ס קבע לה להך מתנית' אהך מתני' ולא אמתני' דר"פ דהתם משום דקתני עד מפי עד וכו' דומי' דמאי דנקט הך מתני' ומיהו קושטא הוא דמינה הוא דילפינן לכל הפסולין ורש"י שכ' אמתנ' דר"פ דהתם דנ"ל מוהוא עד וכו' אינו מדוקדק. ושו"ר להרב שער יוסף נר"ו שהאריך בענין זה ולכשאפנה אשנה בעה"י

לימוד קיז כתבו התוס' ז"ל בר"ה דף ח' ע"ב בד"ה שהחדש מתכסה וכו' והר"ם מפ' שהחדש וכו' שאין חטאת ר"ח קרב בר"ה והק' לו ר"ת דבריש מסכת שבועות תניא וכו' וחשיב י"ב בר"ח וכו' ע"ש. והרב פני יהושע ז"ל בחי' שם רצה להשיב לקושית ר"ת באומרו דהך תוספתא משמא דר"ש איתמר ולטעמי' אזיל דס"ל בפ"ק דשבועות במתני' שם דשעירי רגלים ור"ח אין כפרתן שוה אמנם לשאר תנאי דס"ל דכפרתן שוה א"כ א"צ לשעיר דר"ח בר"ה דשעיר ר"ה מכפר. ודפריך בפ"ק דזבחים דף ו' ע"ב בב' כבשי עצרת שני למה בא אין לפ' למה בא כלל דאטו טעמא דקרבנות אתא לאשמעי'. ותו מאי משני לטומאה שאירעה אכתי נקרבי' לחד מנייהו סמוך לתמיד דבין הערבים ויכפר על הכל אלא שהקושיא היא על מה שנק' חטאת דהיינו שמכפר כפרה גמורה ולא חצי כפרה ולמה הוא בא בשם חטאת ומשני לטומאה שאירעה כיון שע"כ להקריב שניהם דהכתיבי קראי אמנם בר"ה דלא כתיב להדיא אין לנו לומר שקרב ולתרץ לטומאה שאירעה אלו הן תוכן דבריו. ואע"ג דאמרי' בפ"ק דשבועות דף ט' דשעיר ר"ח יש לו כשרה אחרת למיעוט הירח ע"ש מ"מ תק' לן אפכא דכיון שקרב דר"ח שעיר דר"ה למה הוא בא אלא ע"כ דלא כשאר תנאי דלדידהו אין שעיר ר"ח בר"ה ולכפרת הירח בלא"ה לא ק"ל לר"ת מינה

ברם אנכי לא ידעתי מה יענה לר"ש ן' יהודה שאומר משמו של ר"ש בפ"ק דשבועות שם במשנה שעירי ר"ח מכפרין על טהור שאכל את הטמא ושעירי הרגלים מכפרין על טהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ע"ש. ולדברי הרב ז"ל הו"ל לר"ש ן' יהודה לחלוק שם אהך תוס' דתניא משמא דר"ש ב' שעירים לי"ב ר"ח. גם בעיקר סברתו דלא מקשי' למה בא וכו' אין נרא' כן מדברי התוס' דפ"ק דשבועות דף ח' ע"ב ד"ה ונ"מ ע"ש

עוד אני תמה דבירוש' דפ"ק דשבועות תניא ב' כבשי עצרת וב' שעירי ר"ח אם כיפר הא' על מה ב' מכפר על טומאה שאירעה בין זה לזה ע"ש אלמא בר"ה מיהא לטומא' שאירעה באו שניהם. וראיתי להרב ברכי יוסף נר"ו א"ח סי' תקצ"א שנתעורר בזה על הרב מהירוש' הנז'. ושם ראיתי לו שהק' להר"ן ז"ל בשלהי ר"ה שכתב דבעי למימר את מוספי שהרי שעיר ר"ח היה קרב בר"ה מדתניא בתו' י"ב שעירים וכו' והוא נר"ו הק' לו דמקרא הו"ל לאתויי כדמייתי בירושלמי כדכתיב מלבד עולת החדש ע"ש. ולע"ד לק"מ דהגע בעצמך בירוש' דנקט מעיקרא מקרא והדר מייתי מברייתא וע"כ משום דמקרא יש מקום לדחות כמ"ש רבי' משולם מש"ה מייתי לה הר"ן ז"ל מדתניא. ובר מן דין אין כאן קושיא ואני תמה עליו שהרי בירוש' בעי לאוכוחי דב' שעירים באין מחמת ר"ח מבריי' דכבשי עצרת וכו' שזכרנו בסמוך ועלה קאמר ולא ר"ש היא בתמיה דר"ש חילק כפרות אלא זה וזה מחמת ר"ח וע"ז אמרו א"ר אבמרי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החדש ועוד מהדא דתני י"ב לי"ב חדשי השנ' ע"ש. עין רואה כי בא לדחות הדקאמ' שניהן מחמת ר"ח דהכתיב בשעיר ר"ה דכתיב קרא בהדיא מלבד עולת החדש מכלל דעד השתא לא איירי במידי דמחמת ר"ח אלא במחמת ר"ה והך ברייתא השתא ע"כ דלא כר"ש אלא כר"י. ונ"ל דמש"ה בפ"ק דזבחים לא מייתי הא דב' שעירי ר"ה בהדי ב' כבשי עצרת משום דמייתי לה התם משמא דר"ש ע"ש אמנם להוכיח מקרא ששעיר ר"ח קרב בר"ה הנה לא שמענו עד כה. וכבר כתב הרב נר"ו שעלה לבו לתרגמה ההיא דירו' במיני תרגומא ע"ש ולע"ד הירוש' הזה נקרא ולא מתרגם כמה דפשיט איניש פשיטי דספרא

ומה שהק' עוד להר"ן ז"ל ממ"ש בגמ' ע"ש לק"מ שעיקר מוסף ר"ח הוא השעיר כדאמרי' בפ"ק דשבועות שזכרנו אמר הקב"ה שעיר זה יהי' כפרה על שמיעטתי את הירח וע"ש. ותו דס"ד לומר דכיון דחסר השעיר ממוספי ר"ח אין ראוי לומר את מוספי וכל זה פשוט

לימוד קיח הרמב"ם ז"ל בריש ה' ס"ת כתב מ"ע לכתוב ס"ת שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ע"ש. והרב עץ חיים בלשונות הרמב"ם הק' וז"ל דבס"פ הניזקין דף ס' אמרי' שכותבין התורה חומשים חומשים [וכן פ' הרמב"ם שם דין י"ד ומרן מייתי לה מההיא דהניזקין ע"ש וא"צ דבהדי' תני' ר"פ בני העיר גוללין ס"ת במטפחת חומשין ותו תני' שם מניחים חומשין ע"ג נביאים ע"ש ואם אסור לכותבן מה קדושה יש בהן]. ומעתה אזיל ליה הכריחו של רבי' די"ל את השירה הזאת זה ס' משנה תורה לחוד שיש בו שירה ע"כ. ולע"ד ל"ק דרבי' מוכיח דלא נימא שירה כפשטה דקרא וכיון דעכ"ל כתבו לכם ס' שיש בו שירה קאמר ושירה הזאת לאו דוקא מעתה מי דוחקנו לומר שאין מ"ע אלא במשנה תורה והלא כל התורה ניתנה מרועה א'

עוד הק' מדפריך בפ"ד נדרים דף ל"ח והכתי' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ומשני שירה לחודה וכו' ע"ש ולרבי' היאך תי' שירה לחודה והא אין כותבין פרשיות ע"כ. ולע"ד זו ק' אההיא דהניזקין גופה ולק"מ דהא דאין כותבין פרשיות הוא למסקנא שם בנדרים דכל התורה ניתנה לנו ולבנינו ולא נהג משה טובת עין אלא בפלפולא אמנם למאי דס"ד שם דלמשה צוה ולא לנו י"ל שפיר את השירה הזאת לחודה זו יצאת מן הכלל לישראל נאמרה

עוד הקשה אמה שלא הוכיח רבי' דמיירי בכל התורה ממה שקראו בענין למען תהיה לי השירה הזאת לעד ואי שירה לחודה מאי סהדותא איכא כאשר הוכיחו בנדרים וצ"ע ע"כ. גם זו לק"מ שלא אמרו כן אלא למאי דהוה ס"ד לומר שם שלא ניתנה תורה לישראל וע"ז פריך שפיר ואי שירה לחודה וכו' אמנם אחרי האמת שכולה ניתנה לנו אלא לענין מצות כתיבה אם מחוייב כל איש ישראל לכתוב לעצמו מה יוכיח הוכיח קרא דלמען וכו' כשנאמר שאין מצוה על כל איש לכתוב לעצמו אלא שירה לחודה והדברים ברורים

וראיתי להרב שמע יעקב ז"ל במ"ב אות ז' שתמה על הרב הנז' במה שהק' מההיא דנדרים דהא אין כותבין פ' פ' היא פלוגתא דר"י ור"ל בהניזקי' דלר"י מגי' מגי' ניתנה ולר"ל חתומה ניתנה ומעתה ההיא דנדרים כר"י ע"ש שהאריך. ואני שמעתי ולא אבין דאפי' לר"י דאמר מגי' מגי' ניתנה פשיט רבה התם דאין כותבין ומשום דכיון דאידבק אידבק וכמו שצידד אביי וכדפירש"י שם ע"ש. ולפי דברי הרב צ"ל דסוגיא דנדרים פליגא אהך דהניזקין וכמ"ש שם להרא"ש והר"ן והרמב"ם ז"ל ע"ש. ומזה אין מקום לתמוה על הרב עץ חיים ז"ל. ומ"ש הוא הנכון כנ"ל

לימוד קיט כתב הרב יבין שמועה דהא דלא אמרי' נעשה בפ' אלו מציאות דף ל' גבי שוטחה לצורכה אבל לא לכבודו עי"ש היינו משום דהתם בבריית' קתני