ליקוטי מהרי"ח חלק א צב

ליתא אך הוא בב"י ובסידורי ספרד והרמ"ק כי על רחמיך הרבים בסידור ספרד והרמ"ק ובסידר ר' שבתי ור' קאפיל יש כאן תוספת הפסוק שלאחר זה (ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה ואל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך) (והם פסוקים בדניאל) וכן הוא במחזור ויטרי אך בנוסח התדב"א שלפנינו ובסידר ר"ע וברמב"ם ובטור ליתא מה אנו מה חיינו מה חסרנו כן הוא בכל סידורי דידן המ"ם של מה אנו בקמ"ץ והב' ממי"ן של מה חיינו מה חסדנו בסגו"ל ומכאן ואילך בפת"ח והנה בסידורי ספרד גם הב' ממי"ן של מה חיינו מה חסדנו הם בפת"ח ונוסח סידר ר' קאפיל המ"ם של מה חיינו בסגו"ל ומשם ואילך בפת"ח ע"ש אך בנוסח סידורי דידן הוא גם כן בא"ר ע"ש מה צדקותינו הנה נוסח סידורי ספרד והרמ"ק והמחזור ויטרי והטור (מה צדקינו) ובסידר ר' קאפיל ליתא כלל אך נוסח סידורי דידן לומר צדקתינו הוא ברמב"ם ובסדר היום ובתדב"א שלפנינו ע"ש ולזה הסכים ג"כ בסידר היעב"ץ משום דמקרא מלא הוא ה' צדקנו והרי זה קרוב לחריף וגדיף אם שיובין ג"כ בדרך אחר מ"מ טוב לומר מה צדקותינו וכן הוא לשון הפסוק וכבגד עידים כל צדקותינו ע"ש מה ישועתנו בסידורי ספרד ליתא וגם ברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא אך הוא בסידר ר"ע ובסדר היום ובתדב"א שלפנינו ובסידר היעב"ץ ועיין בסידר ר"ע ששם הנוסחא מה ישענו אך הסידר ר"ע לשיטתו שגורס ג"כ מה צדקנו לכך גרס ג"כ כאן מה ישענו אבל לפי נוסח דידן מה צדקתינו שייך ג"כ כאן מה ישועתינו כי רוב מעשיהם תוהו וימי חייהם וכו' הנה במקצת סידורין יש נוסחא כי רוב מעשינו תוהי וימי חיינו והוא נוסח סידורי ספרד והמחזור ויטרי והסדר היום ועיין בהג"ה כתבתי שם עוד נוסחאות אך נוסח דידן בחדב"א שלפנינו ובסידר השל"ה והיעב"ץ: לבד הנשמה הטהורה הנה מכאן עד לפיכך ליתא בסידורי אשכנז הגה''ה מה חיינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתינו מה כחינו מה גבורתינו הנה נוסח סידר ר' קאפיל ומה חיינו ומה חסדנו ומה כחנו ומה גבורתנו ומה ישועתינו ע"ש מה נאמר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו בסידר ר"ע וברמב"ם ליתא תיבות אלו (ואלהי אביתינו) אך הוא במחזור ויטרי ובטור כי רוב מעשיהם תוהי וימי חייהם הנה נוסח סידר ר"ע וברמב"ם (כי כל מעשינו תוהו וימי חיינו (ויש נוסחא (כי כל מעשינו תוהו) והוא נוסח הטור ומהרי"ל ע"ש ומותר אדם מן הבהמה וכו' הנה נוסח הרמב"ם שכך כתב בתורתך ומותר אדם מן הבהמה ונוסח המחזור ויטרי כמו שכתב ומותר אדם וכו' אך נוסח דידן שלא לומר כלל רק ומותר אדם וכו' הוא בסידר ר"ע ובטור: