ליקוטי מהרי"ח חלק א פט

הקדוש מו"ה אלימלך מליזענסק זי"ע ואשתו וב"ב היו צועקים בקול בוכים שלא יעזוב אותם בלי מזון ומחיה והוא לא פנה לדבריהם ואמר לו רבו הקדוש שבזכות זה ישפיע פרנסה לכל העולם כמו כן כיון שכבש אברהם אבינו את רחמיו לכבודו ית"ש בזכות זה יכול להשפיע רחמים וחסדים עלינו ועכ"י אמן

ויגולו רחמיך על מדותיך וכו' כן הוא ג"כ תפלת ישמעאל כה"ג בפ' קמא דברכות שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וכו' ונוסח דידן במדת החסד ובמדת הרחמים הוא בסדר היום ובסידר האריז"ל וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק וכו' פסוק הוא בפרשת בחוקותי והא דהזכיר האבות למפרע עיין בפרש"י שם ולפענ"ד אפשר עפ"י מ"ש השלה"ק דאף זה מהוכחה דבן צדיק אם יחטא חטאו גדול יותר מבן איש פשוט (וכעין זה שמעתי שהרב הקדוש מו"ה מרדכי מקרעמניץ זצללה"ה כשהיה בחור רך בשנים היה רגיל לצער לאיש אחד בתפילתו והיה איש הלז מתנצל עצמו לפני אביו הקדוש המגיד מזלאטשוב זי"ע ושאל אותו אביו הקדוש בני מפני מה אתה מצער לאיש הלז בעת תפלתו והשיב מפני שאני רואה שהוא מתפלל עם מחשבות זרות ואיך יתכן להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה במחשבות זרות והשיב לו אביו הקדוש הלא איתא בגמ' מעשה ברשב"א שמצא לאדם אחד מכוער אמר לי' כמה מכוער אדם זה אמר לי' לך אמור לאומן שעשני ולכאורה איך יתכן שר' שמעון יאמר לאדם בפניו כמה מכוער אדם זה אך ר' שמעון ראה באדם זה שהוא מפנה לבו לבטלה לכך אמר לי' כמה מכוער אדם זה ע"ז השיב לו האיש הלז לך לאומן שעשני ר"ל שאתה בן ר' אלעזר ואני בן איש פשוט) והנה ידוע דסדר התשר"ק מורה על דינים לכך נסדרו למפרע ע"ד תשר"ק כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר ונאמר ואף גס זאת וכו' הנה כל הפסוקים מכאן עד סדר לעולם יהא אדם ליתא במקצת סידורין אך הם בסדר היום ובסידורי ספרד והרמ"ק ובפע"ח ע"ש ואפשר כוונת פסוק זה לכאן דאיתא בתוס' בשבת דף נ"ה דאף אם זכות אבות ח"ו יתמו אבל ברית אבות לא יתמו והנה איתא דזאת הוא נוטריקון "תמה ''זכות "אבות לכך אחר שאמרנו העקידה לעורר זכות אמרינן ואף גם זאת ר"ל אפילו אם ח"ו תמה זכות אבות כר"ת של זאת מ"מ לא מאסתים להפר בריתי כי ברית אבות לא יתמו ונאמר על ידי נביאך ה' חננו וכו' פסוק הוא בישעיה קפיטל ל"ג ופסוק ועת צרה הוא ליעקב וכו' הוא בירמיה קפיטל למ"ד והוא חצי פסוק ע"ש וצ"ע ופסוק בכל צרתם לו צר וכו' בישעיה ס"ג והנה בסידר הרמ"ק ליתא הפסוק ועת צרה ע"ש אך הוא בפע"ח ובדרך צחות אפשר לומר כוונת סמיכת ב' פסוקים אלו עפ"י מ"ש בספר אגרא דפרקא דאגה בלב איש ישיחנה משום דאז אחרים יצטערו בצערו ואז מוכרח הקב"ה להושיע לאיש החוטא הלז כדי שלא יצטערו גם האחרים