ליקוטי מהרי"ח חלק א פח

נאמרו אלא לענין פ' הקרבנות ופ' העקידה הטעם לעורר זכות אבות ולהכניע יצרו כמ"ש הב"י נראה לפענ"ד דכוונת המג"א דכמו דגבי פרשת הקרבנות אין די באמירה בעלמא כמו כן ודאי גם פ' העקידה הוא בביאור הענין ואחר כוונת הלב הן הן הדברים ואז מעורר זכות אבות ומכניע יצרו כי כאשר ישים על לבו שאברהם אבינו אשר היה מדת החסד ומרבה להטיב עם הבריות ולמען כבודו ית"ש ויתעלה כבש רחמיו ורצה לשחוט בנו יחידו הנחלט לו למאה שנה ולא עוד אלא שאברהם אבינו שהיה יודע שהולך לשחוט בנו בכ"ז הלך בשמחה כמו יצחק שלא הרגיש בדבר ולא עוד אלא שנזדרז למצוה והשכים בבוקר וחבש בעצמו את החמור שאהבה מקלקלת השורה הכל כמו שפי' רש"י ז"ל וגם בביאור שאר הפרשה אז מתעורר לבו ג"כ ויועיל לעורר זכות אבות ולהכניע יצרו כי בלא"ה אינו מועיל זכות אבות כדאמרינן במסכת יומא דף ע"א יהין בני עממין לשלם דעבדין עובדי דאהרן וכו'

ויעלהו לעולה תחת בנו עיין פרש"י שעל כל העבודה שעשה היה אומר יה"ר כאלו בני נשחט כאלו דמו נזרק וכו' ע"ש ולכאורה אין דמיון זה לזה דאם היה מקריב את בנו היה נסיון גדול מה שלאו כל אדם זוכה לעמוד בנסיון גדול כזה משא"כ להקריב חמירתו איל זאת כל אדם יעשה אך הכונה מובנת עפ"י מ"ש בספר דברי אמת בשם הרב הקדוש מניקלשבורק זצללה"ה ובישועות יעקב דכשנאמר לאברהם אבינו אל תשלח ידך אל הנער לא עשה למען הנאת גופו רק למען צוי השי"ת וזה ולא חשכת את בנך יחידך רק ממנו לבד היה המניעה ולא הרגשת שום הנאת הגוף ע"ש לכך אצל אברהם אבינו היה שוה מה ששחט האיל כאלו שחנו את בנו כיון שהיה מוכן ברצון טוב ונפש חפיצה לשחוט את בנו ולא הרגיש שום הנאת הגוף בזה שנשחט תמירתו איל ועפי"ז אמרתי לפרש ג"כ דברי המדרש פרשת שלח דבשעת העקידה יצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמך וכו' כי ידוע דהצדיקים עובדים השי"ת גם באכילה ושתייה כמ"ש בהש"ע בסי' רל"א בכ"ז בשעת אכילתן הם יראין ומפחדין אלו אין כוונתם רצויה אבל כעת שנאמרה לאברהם אבינו אל תשלח ידך אל הנער וזה הוה כאלו היה לו כל תענוגי העוה"ז ובכ"ז עמד בנסיון שלא כיון להנאת גופו כלל רק למען כבודו ית"ש לכך באותה שעה יצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמיך וכו' ר"ל מעתה אין לך לדאוג בשעת אכילה ושתיה שמא תכוון להנאת גופך כיון שעמדת בנסיון גדול כזה ולא נתכוונת להנאתך כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת

רבש"ע כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו וכו' לכאורה אין הנידן דומה לראיה וכי מפני שאברהם אבינו עשה אכזריות לזאת יעשה הקב"ה רחמים אך כראה לפענ"ד הכוונה עפ"י מה ששמעתי שהרב הקדוש מו"ה מנחם מענדל מרומאניב זצללה"ה הלך לקבל את פני רבו