ליקוטי מהרי"ח חלק א עט

משום דכל הברכות הם בלשון בינוני תיקנו גם ברכה הנותן בלשון בינוני ולא אשר נתן בלשון עבר ואף דברכת כל צרכי ג"כ בלשון עבר כבר עמדו ע"ז המעדני יו"ט והפרמ"ג ולא מצאו טעם לדבר ואפשר דלרבותינו בעלי נוסחת הנותן לשכוי היה להם טעם על ברכת כל צרכי וע"ז לא היה להם טעם להבחין כין יום ובין לילה הנה בסידורי ספרד הוא לילה הלמ"ד הא' בפת"ח והשני בקמ"ץ ובכל הסידורין שניהם בקמ"ץ ודע דנוסח סידר ר''ע להבין בין יום ובין לילה אך בכל הנוסחאות כנוסח דידן. והנה כל ברכת השחר אם השכים קודם אור הבוקר יכול לברכם אך ברכת לשכוי בינה יש בזה דעות לברך ביום דוקא

שלא עשני גוי הנה גירסא דידן עשני בפת"ח תחת השי''ן וכן היא גירסת הרז"ה וגירסת סידורי ספרד בקמ"ץ תחת השי"ן ובסידר היעב"ץ מקיים השתי גירסות ע"ש והא דמברכין בלשון שלילה שלא עשני גו' ולא מברכין שעשני ישראל והן אמת שנוסח הרא"ש ועוד איזה נוסחאות שעשני ישראל אך עיין בשלה"ק ובמג"א שזה שינוי המדפיסים מחמת יראה) עיין בט"ז ובמג"א ולכאורה קשה בשלמא שאר ברכת השחר שייך לברך בכל יום משא"כ ברכת שלא עשני גוי וכן ברכת אשה ועבד היה די לברך פעם אחת מיום שנברא ואפשר משום דבכל בוקר נעשה כברי' חדשה כמ"ש הרשב"א לענין נט"י שחרית ואפילו ניעור כל הלילה לא פליג ממש כמ"ש שם לענין נט"י ובמג"א בשם המקובלים כתב דברכות אלו על שלא נדבק בנו בלילה נשמת גוי או נשמת עבד ואשה ע"ש ואם תאמר מנ"ל באמת שלא נדבק בנו עיין בסידר הרמ"ק ותמצא מרגוע לנפשך ודע דנוסח ג' ברכות אלו ושלא עשני גוי עבד אשה) הוא בגמ' במנחות פ' התכלת והובא ברי"ף וברא"ש פ' הרואה והנה בגמ' שם ובתוספתא וברי"ף וברא"ש הגירסא עשאני באל"ף אחר השי"ן וכן היא במחזור ויטרי ובטור אך בסידר ר"ע וברמב"ם ובש"ע ובאבודרהם הוא בלא אל"ף וכנוסח דידן

שלא עשני עבד עיין בספר עבוה"ק מהחיד"א דנשים יברכו שלא עשני גוי' שפחה וכן הוא בסידר היעב"ץ אך עיין בס' אשל אברהם דאין לשנות נוסח הנהוג אצלינו כי בלשון גוי נכלל גם גוי' ובלשון עבד נכלל גם שפחה ע"ש והנה נוסח הרמב"ם לברך אשה קודם עבד וכן הוא בספר האשכול וכן נראה לכאורה מהגמ' בפ' התכלת שם ומתוספתא אך נוסח דידן לברך עבד קודם אשה הוא בסידר ר"ע ובטוש"ע ובאבודרהם וברוחק ובכל הסידורין וכפי הנראה ברי"ף ורא"ש יראה שנוסחת הגמ' שלפניהם היה ג"כ אשה לבסוף וכן היא בהדי' נוסח הירושלמי ברכות אם גם לפי נוסח הגמ' שלפנינו אין ראי' כי הגמ' שם לא סידר כן רק מתחלה כשהיה סלקא אדעתי' שמברכין שלא עשני בור במקום עבד אבל אח"כ דמסיק דמברכין עבד ולא בור ע"ש א"כ הסדר להיפך עבד קודם אשה וזה ברור והנה דעת הב"ח דאם הקדים אשה קודם עבד לא