ליקוטי מהרי"ח חלק א עח

ע"ש וזה באמת נמצא בתוספת ובמרדכי שם ע"ש וע"ז שייך גם כן שפיר ואין לשנות דהיינו אקריאת הפסוקים ומשנת אלו דברים דאלו אסמיכת ברה"ת לאשר יצר לא שייך ואין לשנות כיון דלכמה פוסקים יש קפידא להסמיך ברכת אלהי נשמה לאשר יצר ואם כי דלדעת הרמ"א אין קפידא ואפשר יש עוד איזה צד למעליותא להקדים ברה"ת כמ"ש לעיל מ"מ לא שייך ואין לשנות

ודע דמי שניעור כל הלילה יש ספק אם לברך ברכת אלהי נשמה עיין בשע"ת לכך יש לברך בלא שם ומלכות או ישמע הברכה מאחר ויכוין לצאת (וכן הדין לגבי ברכת המעביר שינה) ומי שלא אמר ברכת אלהי נשמה קודם התפלה יש ספק אם יאמר אח"כ די"א דיוצאה בברכת מחי' מתים שאמר בתפלת י"ח

הנה קודם שמתחיל אדם איזה ברכה צריך לכוין לבו ולידע איזה ברכה שמברך וז"ל הס' חסידים סי' תתמ"ב לא יתחיל אדם בא"י עד שיחשוב בלבו על מה יש לומר הברכה וכו' ע"ש ואם בפתיחתו הי' דעתו על ברכה אחרת אז יש דעות שגם בדיעבד לא יצא עיין בגמ' פ"ק דברכות בסוגי' דפתח בחמרא וסיים בדשכרא ובמפרשים ובש"ע שם והנה ברכות אלו מהנותן לשכוי בינה עד הנותן ליעף כח מתוך שהם ברכות קצרות סמיכות זה לזה ע"כ מי שמברך אותן בע"פ שכיח הוא שאינו יודע בפתיחת הברכה איזה ברכה שמברך ובפרט מי שמברך אותם במהירות ולפעמים ג"כ דעתו על ברכה אחרת לזאת נכון לברך הברכות מתוך סידר התפלה ומה גם שכבר כתבתי לעיל שכל התפלה טוב ונכון להתפלל מתוך הספר והוא סגולה להנצל ממחשבות זרות ועיין בפרמ"ג סי' נ"ג דעכ"פ הש"צ יתפלל מתוך הסידר ועיין במחבר סי' רע"ד דמי שאין לו יד בקבלה אל יתפלל מתוך סידר האר"י כי הוא יוהרא וגונב דעת הבריות ועיין בפרמ"ג סי' י"ד שהתרעם על שנוטלין סידר של חבירו בלא דעתו ולפענ"ד נראה דקפידת הש"ע על הספרים לא היה אלא בזמניהם שלא היה הדפוס מצוי' משא"כ בזמנינו שלוקחין סידר בעד איזה פרוטות לית מאן דקפיד ע"ז אך באם הוא סידר היקר או שאר ספרים יקרים אז יש ליזהר בזה גם בזה"ז

הנותן לשכוי בינה הנה נוסח סידורי אשכנז אשר נתן לשכוי בינה וכן הוא הנוסח בגמ' שלפנינו ובתוס' וברי"ף וברא"ש ובבה"ג ובמחזור ויטרי ובכל בו אך נוסח דידן הוא ברמב"ם ובסידר ר"ע ובטוש"ע ובאבודרהם וכן הוא נוסח האר"י והרמ"ק ובודאי כן היה ג"כ נוסח הגמ' שלפניהם ואלו ואלו דברי אלהים חיים ולכאורה קשה לנוסח דידן הלא ברכה זו ניתקן ע"ש הפסוק או מי נתן לשכוי בינה כמ"ש הרא"ש והטור א"כ טפי היה לנו לומר אשר נתן כלשון הפסוק אך זה אינו דכבר כתב הטור סי' קט"ז דבדרך שבח ותפלה רשאי לשנות לשון הפסוק ואפשר