ליקוטי מהרי"ח חלק א עג

מת ראוי להתקרב אלו יותר מכל האומות דהכונה על שכפה עלינו הר כגיגית ע"ש והוא כדברינו ברוך אתה ה' נותן התירה הכוונה בזה כתבתי לעיל בשם הט"ז משום דהקב"ה ממציא לנו בכל עת טעמים חדשים וזה נותן התורה ע"ש

ועיין בש"ע סי' קל"ט דמי שקראוהו לקרות בתורה קודם שבירך ברה"ת נפטר מלברך אח"כ אשר בחר בנו רק מברך לעסוק בדברי תורה והערב נא וכו' עד המלמד תורה לעמו ישראל ואח"כ ברכת כהנים וכו'

יברכך ה' וישמרך הנה בגמ' לא מוזכר כלל מפסוקים אלו וגם ברי"ף וברא"ש ליתא אך הוא בסידר ר"ע וברמב"ם ובטור וגם התוס' הביאו בשם מנהג הצרפתים והוא מטעם שלא יהיה הפסק בין הברכה להלימד (ואם הפסיק בין הברכה להפסוקים דעת הב"ח דצריך לחזור ולברך ומ"מ לענין מעשה צ"ע) והטעם שהתקינו פסוקים אלו דוקא עיין בר"ח מפני שרצו לסדר אחר ברה"ת ג' פסוקים כדרך הקורא בתורה דתנן שלא יפחות מג' פסוקים והתקינו אלו שיש בהם ברכה ע"ש ולפענ"ד אפשר עפ"י מ"ש באבודרהם דבפסוקי ברכת כהנים מרומזים על הקורין בתורה דהיינו בפסוק יברכך יש ג' תיבות כנגד ג' הקורין בחול ובפסוק יאר ה' יש ה' תיבות כנגד ה' שקורין ביו"ט ובפסוק ישא ז' תיבות כנגד ז' הקורין בשבת ע"ש בסדר החזרת הש"צ לכך כיון שהתקינו ג' פסוקים כקורא בתורה התקינו אלו שמרומזים בהם הקורין בתורה והנה נוסח דידן לומר קודם ברכת כהנים פסיק וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם ואחר ברכת כהנים פסוק ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם אך בסידורי אשכנז ליתא וגם ברמב"ם ובמחזור ויטרי ליתא והנה פסוק ושמו את שמי איתא גם בסידר ר"ע אך פסיק וידבר גם שם ליתא אך נוסחא דידן הוא בסידר האר"י ובתולעת יעקב ע"ש

אלו דברים שאין להם שיעור הנה בסידר ר"ע ליתא כלל משנת אלו דברים שאין להם שיעור ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן ובסידר הרמ"ק ובסדר היום איתא אך גם כן רק משנת אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן ויש עוד שם שינוי אחרת ששם איתא לאמרה אחר פרש' העקידה וכן הביא הב"י בסי' מ"ו בשם נוסח הסידורין שלפניו אך נוסח סידורי דידן לאמרה אחר ברה"ת וגם משנת אלו דברים שאין להם שיעור הוא עפ"י התוספת בשם הצרפתים ובמחזור ויטרי אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז עיין בספר ש"צ בשם ספר הכוונות לומר (אוכל מפירותיה) ושכן נראה מדברי הב"ח סי' מ"ו ע"ש וכן הוא בהדי' גם נוסח הר"ש בריש מסכת פאה ועיין בתוספת שבת דף קכ"ז ששה דברים אוכל מפירותיהן וכן הוא באו"ז הלכות תפלה אך נוסח דידן הוא כנוסח המשנה והגמ' שלפנינו ובמדרש רבה פרשת דברים ובתנחומא פ' יתרו וברמב"ם בפירוש