ליקוטי מהרי"ח חלק א ע

ומסכימין לנוסח דידן וכן הוא בסידר ר"ע והאר"י והרמ"ק ודע דנוסח הרא"ש אינו רק (אפילו שעה) וכן הוא בסידר ר' קאפיל אך בכל הנוסחאות הנ"ל הוא אפילו שעה אחת וכנוסח דידן בא"י רופא כל בשר ומפליא לעשות הנה יש אומרים רופא חולי כל בשר והוא נוסח הרא"ש והב"י והלבוש וסידר היעב"ץ אך בנוסח הגמ' שלפנינו וברי"ף ורמב"ם וסידר ר"ע ובמחזור ויטרי ובאבודרהם ליתא תיבות (חולי) וכנוסח דידן ולזה הסכים גם כן במהרש"ל ובמט"מ ובמג"א ועיין בט"ז שכל אחד יש לו על מה שיסמוך וחלילה למחוק שום נוסחא ע"ש והנה בדעת רבינו האריז"ל אין הכרע איך נוסחתו אך זאת כתב המג"א בשם כתבים שיש בברכה זו מ"ה תיבות ועיין בשע"ת ובלבושי שרד ובמחהש"ק אך כפי הנראה בפע"ח ובמשנת חסידים יראה שהוא כדברי השע"ת ע"ש

ברכת התורה הנה דעת הרמב"ן ועמי' רוב מהראשונים שברה"ת הוא מ"ע דאורייתא אך מדאורייתא אינו רק ברכה אחת ואם נסתפק אם בירך ברה"ת דעת הפר"ח דחוזר ומברך לכולהו וכן נראה שזה הוא ג"כ דעת החיי אדם והנשמת אדם ודעת השאגת ארי' בתשו' דאינו מברך רק ברכה אחת ויברך ברכת אשר בחר בנו שהוא מעולה שבברכות ולזה הסכים בסידר דרך חיים אך דעת המחבר דאינו מברך כלל ונראה שלזה הסכים גם כן בשע"ת ובפרמ"ג והנה במצוה דאורייתא איתא בהש"ע סי' סמ"ך שצריכה כוונה לצאת לכך איתא בכמה סידורין לומר קודם ברה"ת הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה לברך על התורה

הישן ביום שינת קבע על מטתי דעת רוב הפוסקים דצריך לחזור ולברך אך כבר העיד בנו הש"ע שנוהגין שלא לברך ומי שניעור כל הלילה יש פלוגתא בין הפוסקים בזה והמג"א כאן ובסי' תצ"ד הכריע דצריך לחזור ולברך ושכן עיקר אך הרוצה לצאת ידי ספק ישמע הברכות מאחר ע"ש. והנה מי שלא בירך ברה"ת קודם התפלה אם לומד אחר התפלה מיד בלי הפסק נפטר בברכת אהבה רבה ואם לא למד מיד דעת הא"ר בשם הלבוש ושאר אחרונים דצריך לברך אח"כ ברה"ת ולזה הסכים בחיי אדם אך דעת הקיצור ש"ע דאין מברך שכן נראה דעת הרי"ף והרמב"ם ובה"ג ושכן פסק בש"ע התניא

והנה בענין ברה"ת רבו המנהגים יש מברכין קודם פ' התמיד אחר לעולם יהא אדם ורבון כל העולמים והובא מנהג זה בטור וברוקח ונוסח סידר הרמ"ק והאר"י ז"ל והסדר היום לברך אחר ברכת השחר ונוסח סידורי דידן ברה"ת תיכף אחר ברכת אשר יצר בכ"ז יש פסוקים קודם כגון פסוקי מה טובו ושאר פסוקים והיינו מפני שאין אומרם רק דרך תחנונים (עיין בש"ע בשם האגור) והעיד ע"ז הרמ"א שכן המנהג אך מנהג דידן שלא לומר שום פסוקים קודם ברה"ת וכדעת הטור והמחבר ועיין בספר ש"צ