ליקוטי מהרי"ח חלק א סו

תמיד הוא בבחינת משפיע כמ"ש בר"ח ריש שער היראה שמבלעדי שפעו וחיותו אי אפשר להתקיים לכל העולמות אפילו רגע לכך כל הנביאים כיון שלא קבלו שפעם וחיותם מהשי"ת רק מצד רחמים לא היו יכולין לאסתכלי באפי שכינתא משא"כ רבינו משה כיון שקיבל הכל מצד הדין אם כן לא היה אצלו נהמא דכסופא לכך זכה לתמונת ה' יבינו

לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו והא דאמרינן במדרש שמיני חידש תורה מאתי תצא עיין במפורשים שזה יהיה הוראת שעה ואפשר דזה הוא הכוונה גם כאן לא יחליף דתו אבל רק לעולמים אבל לפי צורך שעה יחליף ועיין מ"ש בזה בסדר אני מאמין בשם השלה"ק גומל לאיש חסד כמפעלו עיין בעיון תפלה שצ"ל לאיש חסד החי"ת בקמ"ץ והסמ"ך בחירי"ק וכן הוא באמת בסידורי ספרד ובהדי' מפורש שם כן שכתב גם כן יו"ד אחר הסמ"ך ע"ש אך בכל הסידורין איתא חסד בשני סגלי"ן והא דנקרא חסד אם הוא כמפעלו וגם למה אמר כמפעלו ולא כפעלו כמו שאמר כרשעתו הוא ע"ד הפסוק ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו משום דאמרינן הבא לטהר מסייעין אותו הבא לטמא פותחין לו אם כן המעשים טובים שאדם עושה הם בעזר השי"ת וזה הוא החסד שהקב"ה משלם שכר כמפעלו כפי ערך הפעולה שנעשה ולא כפי מה שפעל בעצמו ועוד אפשר עפ"י מה דאיתא בספה"ק שהקב"ה משלם שכר גם על לעתיד ומקרא מלא הוא בהוציאך וכו' ממצרים תעבדון את אלהים ההר הזה משא"כ לגבי עונש הוא באשר הוא שם וגם על מחשבה טובה מקבל שכר ולהיפך על מחשבה רעה אינו מקבל עונש וזה שאמר כאן צופה ויודע סתרינו ר"ל המחשבות שלנו וגם מביט לסוף דבר בקדמותו היינו הדברים העתידין לעשות ע"ז גומל לאיש חסד כמפעלו ר"ל אף אם לא עשה עדיין רק שעתיד לעשות או שרק חשב לעשות מ"מ מקבל שכר כאלו עשאה משא"כ לגבי עונש יתן לרשע רע כרשעתו אשר עשה בפועל ולא מה שחשב לעשות או שעתיד לעשות כ"ז כתבתי בדרך אפשר וה' ינחיני בדרך האמת: ברכת השחר

הנה דעת הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות תפלה לברך ברכת השחר כל אחת ואחת בשעת חיובם וכן נראה מלישנא דהגמרא בפרק הרואה וכן היה מנהג רבינו האריז"ל כמבואר בפע"ח ע"ש אך עיין בטוש"ע סי' מ"ו שמפני שאין הידים נקיות נהגו לסדרן בביהכנ"ס (ואין ראיה מהגמרא ומהרמב"ם והאריז"ל שהם היו קדושים והיו נזהרים שלא ליגע במקומות המסואבות משא"כ רובא דעלמא שאין יכולין ליזהר ולשבות בנקיון כל כך) וגם מפני העמי הארץ שאין יודעים לברך כדי שיענו אמן וכו' ע"ש והנה במנהג דידן יש גם כן מנהגים שונים כמבואר בטור וב"י וד"מ סי' וא"ו