ליקוטי מהרי"ח חלק א סג
Likutei Maharich part 1 63 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →זכות אברהם וכו' הוא מדברי הזוה"ק בהקדמת בראשית ובפרשת ויקרא וז"ל לא בעי בר נש למיעל לביהכנ"ס אלא אי אימלך בקדמיתא באברהם יצחק ויעקב בגין דאינון תיקנו צלותא לקמי קב"ה (ועיין בספר מגיד תעלומה על מסכת ברכות מהגה"ק מו"ה צבי אלימלך מדינוב זצללה"ה שמטעם זה נקרא התפלה בלשונינו דאווינן היא לשון דאביכן ר"ל מן תקנת אבותינו שאבות תקנם) הה"ד ואני ברוב חסדך אבוא ביתך דא אברהם אשתחוה אל היכל קדשך דא יצחק ביראתך דא יעקב ע"ש ולכאורה יש להבין הלא תמה זכות אבות כדאיתא במסכת שבת דף נ"ה ואין לומר כתירוץ התוס' שם דדוקא לרשעים תמה אבל לא לצדיקים ע"ש דכי מחזיקין עצמינו לצדיקים אך י"ל דאין כוונת התוספת דוקא לצדיקים רק הכוונה על היפך מרשעים דרק לרשעים תמה אך לכאורה עדיין לא עלתה ארוכה למכותינו דהלא אמרינן סוף פ"ג דנדה אפילו כל העולם אומרין לך צדיק אתה הוי בעיניך כרשע אך באמת כבר האריך בזה בספר לקוטי אמרים מהגה"ק בעל התניא שח"ו להיות במיניו כרשע דהלא בפי' אמרינן באבות ואל תהי רשע בפני עצמך רק הכוונה לשלול שלא יהיה בעיניו כצדיק שכבר יצא ידי חובתו ע"ש ואני שמעתי לפרש אפילו כל העולם אומרין לך צדיק אתה הוי בעיניך כרשע היינו שיהיה לו מדת השתוות שיהיה שוה בעיניו הגנות והשבח כמ"ש בחובת הלבבות פ"ה משער יחוד המעשה בשם חסיד אחד ע"ש והוא נכון אח"כ ראיתי שאין צריך לכל האריכות הלז וחדאי נפשי שמצאתי באו"ז הלכות תפלה דהא דאמרינן תמה זכות אבות ר"ל שאינו עומדת מעצמה אבל כשמתפללין שיעמוד לנו זכות אבות לענין זה כל ימי הארץ לא יתמו ועומדת לעד ע"ש
מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל
הנה העט"ז כתב בשם רש"ל שאין לומר פסוק מה טובו שבלעם אמרו ועיין בישועות יעקב או"ח טעם אחר שלא לאמרו ע"ש אך בכל הסידורין שלפנינו איתא וכן הוא בסידר האריז"ל ועיין בסידר ר"ע בסופו כתב הנכנס לביהכנ"ס יאמר מה טובו וכ"כ בד"מ בשם הכל בו וכ"כ בסדר היום וז"ל קודם שיכנס לביהכנ"ס ינקה מנעליו ויאמר ואני ברוב חסדך ויכנס ויאמר מה טובו וכן בספר מטה משה אך שהיה תלמוד רבינו הרש"ל מ"מ כתב ובבואו לביהכנ"ס נוהגין לומר מה טובו וע"ש עוד וכן בסדר היום שמביאים לומר עוד כמה פסוקים שלא נדפסו בסידורין שלנו ונהרא ונהרא ופושטה
והנה בעט"ז שם מביא עוד בשם רש"ל שגם פסוק ואני תפילתי אין לומר שאין לאמרו אלא במקום שקבעו חכמים דהיינו בשבת במנחה עפ"י המדרש ע"ש ולכאורה כפי שנראה מפע"ח וכן בסידר השל"ה שמביא שם דברי האריז"ל נראה שגם רבינו האריז"ל לא היה אמרו אך בסידר ר' שבתי איתא