ליקוטי מהרי"ח חלק א סב

יכולין הצדיקים להעלות תפילתו ואין זה כמתפלל בעד אמצעי כדברי הח"ס הנ"ל אבל מי שאינו מקיים ואהבת לרעך כמוך עכ"ח שאינו גוף אחד עם כל ישראל וממילא אין הצדיקים יכולין להעלות תפילתו כי יהיה נחשב ע"י אמצעי כמובן לכך קודם התפלה צריך לקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך

ועיין בספה"ק דזה הוא גם כן באם יש בתפלתו איזה חיות דהיינו שעכ"פ מכוון פי' המלות אבל אם אין בתפילתו שום חיות לא יועיל שום התכללות והתקשרות עם הצדיקים ובספר לקוטי יקרים מביא ע"ז משל נחמד לסיעה של בני אדם הנוסעים יחד ונחלה אחד מהם בדרך בודאי לא יניחהו שם רק יאחזו בזרועותיו ויוליכו אותו משא"כ באם ח"ו ימות אחד מהם בודאי יניחהו שם וילכו להם כמו כן ממש הוא הדבר הזה אם היה בתפילתו עכ"פ איזה חיות דהיינו שכוון עכ"פ פי' המלות הוי כמו חולה ויסייעהו הצדיקים משא"כ בלא כוונה כלל כמת הוא חשוב ובעלים מטפלים בנבלה

ועיין בספר סוד יכין ובועז שלכונות פי' המלות צריך להקדים הכוונה לאמירה דהיינו שקודם שיאמר אדון עולם אשר מלך יהרהר בלבו פי' המלות ולא להיפך כי מה דהוה הוה שכבר אמר התיבה בלא כוונה והוא כגוף בלא נשמה ומה מהני שמכוון אח"כ ובאמת דברים אלו כבר הם נכללים בדברי האגרת הרמב"ן שכתב והסר כל דברי עולם מלבך בעת התפלה וטהר רעיונך וחשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך וכ"כ בס' רוקח בהקדמה וז"ל קודם שיצא הדיבור מפיך חשוב ביאורו ע"ש והנה להקדים הכוונה לאמירה הוא סגולה להתפלל מתוך הספר כידוע למודה על האמת וכ"כ בשם האריז"ל שכל התפלה היה מתפלל מתוך סידר התפלה והיא סגולה גם כן להנצל ממחשבות זרות ובשם הגר"א ז"ל כתבו רמז ע"ז ועם הספר ישוב מחשבתו הרעה ועיין במג"א סי' צ"ח שכתב בשם ספר הגן ג"כ סגולה לבטל המחשבה זרה בעת התפלה שיאמר פי פי פי ואח"כ ירוק ג"פ ולא ירוק לגמרי שאסור לרוק בעת התפלה לרצונו אך בדרך נחת והלשון תהא בין שפתים בשעת הרקיקה ובזה ילך המחשבה והא"ר כתב רמז ע"ז יהיה לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך אך במקום שאסור להפסיק אין לעשות כן דהוי הפסק ע"ש והא"ר כתב בשם קשל"ה סגולה אחרת להעביר יד ימינו על מצחו ג"פ ובכל פעם יאמר הפסיק לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי ואם הוא במקום דאסור להפסיק יהרהר בלבו ובסידר ר' שבתי כתב בשם הרמ"ק סגולה לומר הפסוק אש תמיד תוקד על המזכח לא תכבה וכתבו רמז ע"ז וכי יזיד איש על רעהו (היינו היצה"ר על איש ישראל) להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות היינו שיאמר הפסיק אש תמיד תוקד על המזבח ובזה ימות היצה"ר וה' יטהר לבנו לעבדו באמת ובלבב שלם אמן כיה"ר

ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך