ליקוטי מהרי"ח חלק א נט

ישכים אדם לביהכנ"ס כדי שימנה עם העשרה הראשונים שכל אחד מהעשרה הראשונים נוטל שכר כנגד כל הבאים אחריהם משום דבי עשרה שכינה שרי' ולפ"ז נראה דבעשרה הראשונים אין שום קדימה אך במעדני יו"ט כתב שגם בעשרה הראשונים יש קדימה והראשון נוטל שכר התשעה וכל הבאים אחריהם והשני נוטל שכר השמנה וכל הבאים אחריהם וכו' ועיין במג"א שבזוהר נשא איתא שיתאספו יחד העשרה ויבואו לביהכנ"ס

ועיין בכל בו להדליק הנרות קודם שיכנס אדם שם משום דכל בי עשרה שכינה קדמה ואתי' כדאמרינן בגמרא ועיין בספר ש"צ דבביהכנ"ס הקב"ה מצוי שם תמיד אם כן ראוי ונכון שיהיה הנרות דולקות שם כל היום ואין לכבות אותם אחר התפלה ע"ש ולא ראיתי נוהג כן בשום מקום רק בכמה מקומות יש בביהכנ"ס נר תמיד שדולק תמיד אבל שאר נרות מכבין אחר התפלה ולענין אם להשתמש בנרות דביהכנ"ס לתשמיש דחול עיין בש"ע סי' קנ"ד והמחמיר תע"ב

ועיין בהש"ע סי' צ"ח דמי שידו משגת ראוי שיהיה לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כמו בגדי כהונה (ועיין בסי' נ"ג לענין ש"צ שהוא שוחט ובודק לא יתפלל בבגדים הצואים ומסריחין ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפלה מעבירין אותו) ועיין בספר ש"צ דאין דבר המעכב התפלה כמו בגד שעטנז ואפילו שוגג וע"ש גם כן בשם המקובלים שלא לישא עליו שום דבר ברזל בשעת התפלה (ולא שמעתי מי שנזהר בזה) ועיין בסי' צ"א לאזור אזור בשעת התפלה אפילו יש לו מכנסים שאין לבו רואה הערוה משום הכון לקראת אלהיך ישראל ועיין במג"א דאם הולך כל היום בלא אזור מותר להתפלל בלא אזור ע"ש אך היינו דוקא באם הולך במכנסים וגם כן שהמכנסיים שלו הם על חלוקו ולא על גופו כמ"ש בתב"ש סי' א' הובא בשע"ת כאן אבל אם הולך בלא מכנסיים או שהמכנסיים שלו הם על גופו ממש אז לאו דוקא לתפלה אלא הה"ד לק"ש או לשאר ברכות צריך חגורה דוקא ועל דבר הזה יש לדקדק בלילה כששוכב במטה מופשט מבגדיו בלא מכנסים או אפילו במכנסים התחתונים אבל הם על גופו ממש וצריך לברך איזה ברכה ועיין עוד בהש"ע כאן דאין להתפלל יחף אם לא שדרך אותו מקים לעמוד כן לפני הגדולים ועיין בבאה''ט דאין להתפלל בבתי ידים שקורין הענטשוך וע"ז נאמר ויד רשעים אל תנידני

ועיין בעט"ז סי' צ"ה הובא בבאה"ט שם שבתפלה מיושב אל יסמוך לאחריו ולא יהיה מוטה לצדדין ולא יפשוט רגליו ולא ירכיבם זע"ז מפני שכ"ז הוא דרך גאות וע"ש עוד בשם תשובת הרמ"ע לנענע כל גופו לקיים כל עצמותי תאמרנה וכו' והיינו בתפלה דמיושב אבל בתפלת י"ח אין לנענע בשם תשובת מ"ע וכבר הובא תשובה זו במג"א סי' מ"ח אבל המג"א הביא אח"כ בשם ספר י"מ מאכ"ח שקצת פרושים נהגו להתנועע בנחת