ליקוטי מהרי"ח חלק א נו

יהללוך אין אומרין ע"ש שהאריך הדבר בטוב טעם ולכאורה אכתי קשה מברכת הנותן ליעף כח דג"כ דעת המחבר וכמה פוסקים דאין מברכין וכן לאותן שמברכין בא"י המקדש שמו ברבים ולמה אין אומרין שם בשכמל"ו ושם לא שייך תירוץ אדומו"ר ונראה לפענ"ד דמברכת ליעף כח וכן מברכת המקדש שמו ברבים דטעם הספק הוא מפני שלא הוזכרה בש"ס לא קשה מידי דלאותן הנוהגין לברך אין אצלם אפילו ספק דודאי קבלה הוא בידן שהיה בש"ס שלהם וכ"כ הב"ח לענין ברכת ליעף כח משא"כ הכא גבי ברכת על מצות תפילין דהוזכרה בש"ס רק דספק הוא אם כפירש"י או כפי' התוספת ואם כן אם כי דעתינו נוטה שדעת התוספת עיקר מ''מ מספקא כל דהו לא נפקינן לכך לרווחא דמילתא אומרין בשכמל"ו אך לענין הלל ג"כ מידי ספקא כל דהו לא נפקינן וע"ז שייך תירוץ אדומו"ר זצללה"ה ועיין בפרמ"ג לומר בשכמל"ו אחר שמהדק התפילין בראשו דלא להוי הפסק

ועיין מ"ש לעיל בסדר נט"י שחרית דחופף ראשו יטול ידיו וי"א אפי' רק נוגע בשער שבראשו ואם כי המקילין בנוגע בשערו יש להם שיסמוכו כמ"ש שם אך כשמהדק התפילין על ראשו רוב פעמים לא יכול להנצל מלחופף בראשו ע"כ טוב ליזהר ליטול ידיו אח"כ או להדק ע"י מטפחת

ומחכמתך אל עליון תאציל עלי (הנה נוסח סידר ר' קאפיל ומחכמתך אל עליון תחכמינו) ומבינתך תביננו ובחסדך תגדיל עלי ובגבורתך תצמית אויבי וקמי לפענ"ד אפשר הכוונה עפ"י דברי הזוה"ק פ' ואתחנן דהד' בתים של ראש הם חכמה בינה חסד גבורה ע"ש לכך אחר תפילין ש"ר אומרין ומחכמתך ומבינתך ובחסדך ובגבורתך ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה אפשר הכוונה לדרשת חכמז"ל בסוף מס' שבת ושמן על ראשך אל יחסר אלו תפילין שבראש ופרש"י שהם שם טוב משמן הטוב ע"ש כ"ז כתבתי רק בדרך אפשר ובדרך סמך ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונך

וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' (צ"ל וידעת בשו"א התי"ו ולא בקמ"ץ כאשר המוני עם אומרים כן) הנה ג' פסוקים אלו אומרים כשכורכין הג' כריכות על האצבע וסדר הכריכות כתבתי לעיל ודע דג' פסוקים אלו וכן נוסח ומחכמתך ליתא בסידר האריז"ל ובפע"ח אך עיין בקיצור של"ה שמביא נוסח ומחכמתך בשם היכל הקודש וג' פסוקים אלו הם מהר"ן שפירא בעל מצת שמורים

קדש לי כל בכור וכו' עיין במג"א סי' כ"ה בשם הב"ח והשל"ה לומר פרש' קדש ופ' והיה כי יביאך בתפילין ואף דמדברי הספרי נראה דא"צ לומר מ"מ האומרו לא הפסיד דהא בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש משום דאית בה יציאת מצרים והכי נמי אית בהו יציאת מצרים ע"ש ובס' מאורי אור מביא ג"כ סמך למנהג זה מדברי הגמרא פ"ב דמגילה ובפרק הקומץ