ליקוטי מהרי"ח חלק א נה

דהוא נשמה השכלי וזה הוא במוח ומשפע מעות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים וכו' הכוונה נראה משום דאמרינן במנחות דהמניח תפילין מאריך ימים ואפשר דזה היה גם כן הכוונה בפ"ק דשבת גבי האי תלמוד שמת בחצי ימיו והיה אשתו נוטלת תפיליו ואמרה בעלי שקרא ושנה ומפני מה מת בחצי ימיו ולכאורה למה נטלה התפילין ועיין בחרדים שהביא שרבינו יוסף גיקטלא חלה עד קרוב למיתה ר"ל וראה ששוקלין עונותיו וזכיותיו ונתעורר וחזק עצמו והניח תפילין ומיד התחיל להרפא ועלה מעות לחיים ע"ש ולכאורה גם שם קשה למה דוקא הניח תפילין ולא עשה מצוה אחרת אך שניהם לדבר אחד נתכוונו משום דהמניח תפילין מאריך ימים ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתהא חשובה מצות הנחת תפילין לפני הקב"ה וכו' לכאורה לפניך הוי למימר אך נוסח כל הברכות כן הוא בנוכח ונסתר וכן מצינו גבי תפלות ובקשות ובכן יתקדש שמך בנו ה' אלהינו ונאמר לפניו שיר חדש

ודע דבנוסח התפלה של קודם הנחת תפילין דמנהג ספרד המובא בשערי ציון וכתב ויחבק חתן הכלה והרצועות יהיה וכו' הכל הוא עפ"י דברי הזוה"ק והתיקונים הובא בר"ח פ"ו משער הקדושה ע"ש

ברוך אתה ה' אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין הא דלא אמר לקשור תפילין וכמ"ש בתורה וקשרתם עיין בעט"ז משום דעיקר המצוה שיהיה התפילין מונחים עליו כל היום ואם היה מברך לקשור הוה משמע דברגע אחד שקושר יוצא לכך תקנו לומר להניח שיהיו מונחים עליו שעה אחת עכ"פ והא"ר כתב משום דברכת להניח קאי נמי על תפילין ש"ר ועיין בהש"ע שאחר שהניח על הקיבורת קודם שקושר יברך וכן בשל ראש קודם שמהדק ע"ש לא כאשר המנהג אצל העמי הארץ שקושרין בשעת ברכה

בא''י אמ"ה אקב"ו על מצות תפילין הנה אם לומר מצית בפתח תחת הוא"ו או בחולם יש בזה כמה דעות ועיין בפרמ"ג דעביד כמר עביד וכו' ע"ש אך סוגיא דעלמא בפתח כמג"א ועיין בפרמ"ג דיש ספק אם לענות אמן אחר ברכה זו כיון דברכה זו ספק הוא ואמירת בשכמל"ו לא מועיל לענין אמן ועיין בתשובת רמ"ץ שכתב מטעם זה לומר ברכה זו בלחש וכ"ב בקיצור ש"ע

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הטעם דאומרין בשכמל"ו מפני דדעת רש"י דאין מברכין על המצות ובשכמל"ו הוא תיקון למברך ברכה לבטלה ואע"ג דבשאר ספק ברכות אין סומכין על אמירת בשכמל"ו כאן העיקר כדעת התוספת לברך על המצות רק לרווחא דמילתא אומרין גם כן בשכמל"ו ועיין בתשובת אבני צדק לאדומו"ר דמה דאין אומרין ג"כ בשכמל"ו גבי הלל דר"ח דיש ג"כ כמה דעות דאין מברכין בר"ח היינו משום דכיון דלאחר ברכת לקרוא את ההלל אי אפשר לומר בשכמל"ו דיהיה הפסק ועכ"ח צריכין לסמוך על הפוסקים דמברכין בר"ח לכך גם אחר ברכת יהללוך