ליקוטי מהרי"ח חלק א נד
Likutei Maharich part 1 54 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →לומר עוד עפ"י מ"ש במטה משה שסדר קדושת ובל"ג הוא כמו תפלה קטנה שיש בה קדושה וי"ח אזכרות כנגד תפלת י"ח ובתחילה אשרי כמו קודם כל תפלה וכו' ע"ש ובלא"ה מה קול רעש גדול עיין במו"מ בשם מהר"י מרפורק שראה לרבותיו ולדודו הקדוש מהר"א שחלצו התפילין לאחר קדושה ע"ש ואם כי הטעם שנתן מהר"י מרפורק למנהגם מדחה שם המט"מ ע"ש אך הלא המהר"י לא שמע מהם טעם זה רק מדעתי' דנפשי' אמר ע"ש וידוע דברי חכמז"ל ריש מסכת ע"ז דלא קאים אינש על דעת רבו עד מ' שנין ות"ח שאמר דבר הלכה אין מזניחין אותו כ"ש אם עביד מעשה והנה כבר כתבתי לעיל בשם הספה"ק החיוב ללמוד בהתפילין ונתנו רמז ע"ז והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך וכתיב אחריו למען תהיה תורת ה' בפיך ועיין בספה"ק דהעיקר הוא ללמוד בתפילין דר"ת
הנני מכוין בהנחת תפילין לקיים מצית בוראי שצונו להניח תפילין ככתוב בתורה וקשרתם לאות על ידך והי' לטוטפת בין עיניך והם ארבע פרשיות אלו שמע והיה אם שמוע קדש והיה כי יביאך לכאורה הלא פ' קדש והיה כי יביאך הם קודמין לפ' שמע והיה אם שמוע בין לסדר רש"י ז"ל ובין לסדר ר"ת אך נוסח זה מיוסד עפ"י דברי הש"ע שכתב יכוין בהנחתם שצונו להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים ויחיד שמו הוא פרש' שמע ויציאת מצרים הוא קדש והיה כי יביאך ועיין בספר נועם אלימלך בפסוק ויקח יעקב מקל לבנה לח לוז וערמון דמקל הוא דינים ויעקב המתיקם ע"י הד' פרשיות שבתפילין שהם לבנה לח לוז וערמון שלבנה הוא פרשת שמע לח והיה אם שמוע לוז וערמון הם קדש והיה כי יביאך ע"ש עפ"י דרכו בקודש הרי דסדר דידן יש לו ג"כ רמז בתוה"ק וצונו להניח על היד לזכרון זרוע הנטויה ושהוא נגד הלב לשעבד בזה תאות ומחשבות לבינו לעבודתו ית"ש ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי וכו' טעמים אלו הם מיוסדים עפ"י דברי הש"ע ע"ש ובמט"מ כתב גם כן טעם אחר דחמשה חושים יש ביד חוש אחד חוש המישוש ובראש ד' חושים חוש הראות וחוש השמע חוש הריח חוש הטעם לכך צוה להניח תפילין על היד ועל הראש לשעבד כל החמשה חושים שביד ושבראש להבורא ית"ש ולטעם זה גם כן בשל יד רק בית אחד להורות על חוש אחד ובשל ראש ד' בתים לרמז על הד' חושים ע"ש ודע הא דקאמר כאן שהנשמה שבמוח אף דאמרינן פ"ק דברכות שהנשמה ממלא כל הגוף אפשר הכוונה עפ"י דברי השלה"ק במאמר עשרה מאמרות דחלק הנפש הוא בכבד שבו כח הזן והמחזיק והמגדיל והמוליד והמרגיש וחלק הרוח הוא בלב שהוא המנהיג כל הכוחות וחלק הנשמה הוא במוח שהוא מחשבה השכליות ע"ש והנה ידוע דנר"ן בכלליות כלם בשם נשמה נקרא ולפ"ז ניחא דמה דאמרינן בגמרא דנשמה ממלא כל הגוף קאי על נשמה הכללי דהוא נר"ן והם ממלאים כל הגוף ומה דאמרינן כאן שהנשמה במוח הכוונה על חלק הנשמה הפרטי