ליקוטי מהרי"ח חלק א נג

מוחזק בחסידות לא כן עתה שגילה לנו האר"י דעפ"י סוד תרווייהו צריכי אם כן גם שאינו מפורסם בחסידות יכול להניחם ע"ש ודברי האר"י ז"ל הובאו כאן בעט"ז שכל אחד מהסברות הם אמיתיות וכל אחד פועל בהנחתם פעולה מיוחדת ושכן כתב בזוהר חדש וז"ל כיון דלא בקיאין אילין דדרא בתרא שווין תרי זוגין דתפילין מספק דלא ידעין ברזא דא דתרווייהו אצטרכו ע"ש ומ"מ גם עפ"י סוד אין לברך על תפילין דר"ת אף אם אין לו רק דר"ת ברכי יוסף

ועיין בהש"ע דלא יניח הב' זוגות בכיס אחד ועיין בבאה"ט דאסור להחליף הכיסים וכ"ש הבתים או הרצועות והפרשיות משל רש"י לר"ת או איפכא ע"ש אך אותן המניחין הב' זוגות ביחד כתב בשע"ת בשם ברכי יוסף דיש נוהגין להניח השני ראשים בכיס אחד ושתי ידות בכיס אחד והטעם דהוי כהותנה וכו' ע"ש ועיין בבאה"ט בשם הכוונות דתפילין דר"ת יהיה קטנים משל רש"י

מי שטעה והניח תפילין דר"ת בחושבו שהן של רש"י ובירך עליהם וקרא ק"ש והתפלל ואח"כ נזכר יניח אח"כ דרש"י ויברך עליהם ס' עבוה"ק מהחיד"א אך עיין בתשובת דברי חיים ממרן הגה"ק מצאנז זצללה"ה שמי שדרכו להניח תמיד גם תפילין דר"ת אין לו לברך אח"כ שנית ואדומו"ר הגה"ק מו"ה יקותיאל יהודא ט"ב זצללה"ה מסיגוט בתשוב' אבני צדק דעתו שאפילו מי שאין דרכו להניח תפילין דר"ת מ"מ לא יברך אח"כ רק להניח תפילין ולא על מצות תפילין

והנה אם מותר להפסיק בתפילין דר"ת בין של יד לש"ר כבר כתבתי לעיל שאינו מפסיק רק לקדיש וקדושה ואמן אך אם מותר להפסיק בק"ש בתפילין דר"ת עיין בשע"ת בשם תשו' פ"מ דמפני הכבוד מותר ודעתו נוטה להחמיר אף מפני הכבוד

ועיין בפרמ"ג דאין להניח תפילין דר"ת בחוה"מ וכ"כ בספר אשל אברהם אך עיין בתשובת שו"מ מהד"ג להניח גם בחוה"מ ע"ש ודעביד כמר עביד ולענין תפילין דר"ת בז' ימי אבילות עיין בבאה"ט סי' ל"ח בשם האר"י ז"ל דאינו מניח והוא עפ"י סוד ועיין בדיני אבילות מבעל יד אפרים בשם ברכי יוסף שהמקובל מהר"ש שרעבי היה מניח תפילין דר"ת בימי אבלו ואמר שכן נכון עפ"י סוד ג"כ אך דעת הבר"י דשב וא"ת עדיף ושכן נראה דעת הש"צ

והנה כבר כתבתי לעיל שיש מניחין תפילין דר"ת בהחזרת הש"צ לאחר קדושה ועיין בעיון תפלה בשם הפרמ"ג דהתרעם מאוד על זה אך ראיתי גדול' תורה אנשי מעשה נהגו כן ושמעתי טעם המנהג כדי שיתפללו כל הד' עולמות גם בתפילין דר"ת והוא דעד הקדיש שלאחר תפלת י"ח הוא מעולם אצילות ומאשרי עד תפלה לדוד הוא בריאה ומשם עד קוה אל ה' הוא יצירה ומשם עד אחר עלינו הוא עשייה כידוע והוא נכון ואפשר