ליקוטי מהרי"ח חלק א מט

שבירך חבירו עיין בבאה"ט בשם ד"ש דאסור והשע"ת כתב בשם פ"מ דמותר ועיין בבאה"ט דאף לרמוז בעיניו ולקרוץ באצבעותיו הוה הפסיק אך בס' מאורי אור כתב דבדיעבד אין קפידא ע"ש והנה אף בתפילין דר"ת דאף דאין מברכין עליהם מ"מ אסור להפסיק בין של יד לש"ר אך לקדיש וקדושה מותר ואם נשמטו התפילין ממקומם דעת הש"ע דצריך לחזור ולברך אך המג"א כתב בשם השל"ה דאינו מברך ואם בתחילת ההידוק נפסק הקשר והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו א"צ לחזור לברך ואם אחר ההידוק נפסק דעת הב"י דצריך לחזור ולברך כיון שכבר נעשה המצוה הוה כמו נשמטו ממקומם אך דעת הט"ז והמג"א דאין מברך דהא גם בנשמטו ממקומן לא מברכינן ואם נפסק הקשר והוצרך להניח תפילין אחרים עיין בשע"ת בשם מחבר דצריך לחזור ולברך ואם חולץ תפילין לכנוס לביהכ"ס מוכח בגמ' דצריך לחזור ולברך וכן דעת רוב הפוסקים אך המג"א כתב דאפשר דבבהכ"ס שלנו שאינם רחוקים א"צ לברך ולזה הסכים בפרמ"ג ובסידר ד"ח ובספר אשל אברהם ע"ש

זמן הנחת תפילין הנה זמן הנחת תפילין בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו ש"ע סי' למ"ד והטעם עיין בב"י שם בשם רבינו יונה משום דבתפילין כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ע"כ בראייה תליא מנתא ע"ש ומצותן להיות עליו כל היום אך מפני שתפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם נהגו שלא להניחם רק בשעת ק"ש ותפלה ש"ע סי' ל"ז ועיין במג"א שרמ"ע תיקן להניחן גם בתפלת מנחה ועיין בבאה"ט דבמנחה יניח תפילין דר"ת (והוא עפ"י סוד עיין שע"ת סי' ל"ד) ובע"ש לא יניחם במנחה והטעם עיין בשע"ת משום דכבר נתנוצץ קדושת שבת וע"ש דה"ה ערב יו"ט

והנה שבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ש"ע סי' ל"א ואף שגם בחול יש לנו אות מילה עיין בפרמ"ג דשני עדים בעינן וכן הוא בהדי' בהקדמת תקוני זוהר וז"ל אינון דלא אשתכחי בכל יומא בשתי אותות אות תפילין ואות מילה ובשבת אות מילה ואות שבת כתיב בהון שלח תשלח את האם וכו' ע"ש ולענין חוה"מ דעת המחבר דגם כן אסור להניח תפילין והוא מדברי הזוה"ק במדרש הנעלם שיר השירים דמפליג מאוד בעונש המניחם אבל הרמ"א כתב די"א דחוה"מ חייב בתפילין (והוא דעת הרא"ש במנחות שכן מפורש בירושלמי ושיש לומר שכן הוא ג"כ דעת הגמ' דידן ע"ש) ושכן נוהגין בכל גלילות אלו רק שאין מברכין עליהם בקול רם ע"ש והטעם דאין מברכין בקול עיין בבאה"ט מפני דדעת הרבה שאין מברכין עליהם כלל והוא דעת הסמ"ק וס"ת שהובא בב"י ע"כ גם אותן שמברכין מברכין בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת והלבוש כתב טעם להורות שיש בחוה"מ גם כן קצת קדושת אות ע"ש אך דעת הט"ז וסידר ד"ח וח"א שלא לברך כלל ע"ש ומ"מ אין להפסיק בין תפילין של