ליקוטי מהרי"ח חלק א מח

כריכות כצורת שד"י לא היה כן מנהג רבותינו ולא מנהג הגאונים ומספרד יצא מתוך חבובם במצות ואינו מעכב וכבר יש שם שד"י קבוע בקציצה של ראש וברציעה דל"ת ובשל יד רציעה קטנה כעין יו"ד ע"ש הרי לפניך דעכ"פ לא מקרי עובר על דברי חכמים וגם אין בו חשש מחיקת השם ואדרבא נקרא חבוב מצוה ועיין בנוב"י קמא תשובה א' לענין להתיר הקשר כתב דאין בו משום מחיקת השם כיון דלא קרוב האותיות השם זה אל זה ע"ש ואפשר דמטעם זה יש נוהגין לעשות השי"ן והדל"ת בפרק היד ולא על הקיבורות והוא כדי שיהיה השי"ן והדל"ת רחוקים מהיו"ד ולא יהיה בו משום מחיקת השם

ועיין ברמ"א בשם הזוהר להניח של יד מיושב וש"ר מעומד (והמקובלים נתנו סימן ע"ז כי יד על כס) אך כתב דבמדינות אלו נהגו שתיהם מעומד והמג"א הכריע דהנחה תהיה מיושב והברכה והקשירה תהיה מעומד אך עיין במחהש"ק בשם רש"ל ושאר אחרונים שגם הנחה תהיה מעומד ועכ"פ ברבים אין לשנות מן המנהג ויעשו הכל בעמידה ע"ש ועיין בש"ע וברמ"א סוף סי' כ"ז דתפילין ש"ר יהיה גלוים ונראים ובשל יד אין להקפיד ודעת הלבוש והא"ר והב"ח שתפילין של יד יהיה דוקא מכוסים ועיין בשע"ת דעפ"י האר"י ז"ל צריך לכסות בטלית על הזרוע בשעת הנחת תפילין של יד

ב' כריכות מאצבע עיין במג"א שב' יהיה בפרק התחתון ואחד בפרק העליון והט"ז כתב בשם הכוונת ב' בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי ע"ש ולכאורה מדברי שניהם משמע שתחילה יעשו הב' בפרק התחתון אך עיין בבאה"ט בשם האר"י ז"ל שתחילה יעשו כריכה אחת בפרק האמצעי ואח"כ הב' כריכות בפרק התחתון והטעם עיין בספר אור צדיקים שהכריכה ראשונה נגד כתר והשתי כריכות נגד חכמה בינה לכן יכרוך תחילה בפרק האמצעי ואח"כ בראש פרק התחתון ואח"כ בסוף פרק התחתון כסדר ג' ספירות הנ"ל ע"ש ועיין בספר מעבר יבק מאמר שפתי רננות פ''ו שיכרוך הרציעה סביב היד שלא יהיה תלוי ורמז ע"ז שלא יהיה רצועה יוצאה מתחת ידו טפח ע"ש ובש"ע האר"י ז"ל בשם ס' התחלת החכמה כתב שיהיה מניחה תלוי כמין וא"ו ע"ש

דיני ברכת תפילין הנה דעת המחבר דעל של יד יברך להניח תפילין ועל של ראש לא יברך כלל דהוא ברכה אחת לשניהם אם לא שהפסיק ביניהם שלא לצורך תפילין דאז מברך אח"כ על של ראש על מצות תפילין והוא דעת רש"י ז"ל אבל דעת ר"ת דלעולם מברך על ש"ר על מצות תפילין ואם הפסיק ביניהם אז מברך על ש"ר להניח וגם על מצות והעיד ע"ז הרמ"א שכן פשט המנהג בבני אשכנז אך כתב דלרווחא דמילתא יאמר בשכמל"ו דהוא תיקון למברך ברכה לבטלה כמ"ש בש"ע סי' ר"ו והנה אסור להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לשל ראש אף לקדיש וקדושה ואם הפסיק צריך לחזור ולברך כנ"ל ולענות אמן על ברכת תפילין