ליקוטי מהרי"ח חלק א מז

על ידך והדר לטוטפת בין עיניך וכן כשימשמש בתפילין ימשמש בשל יד תחילה ש"מ והנה דעת הטוש"ע שתיכף אחר שקשר על היד קודם שיכרוך הכריכות יניח של ראש כדי למעט ההפסק כיון שברכת להניח חוזר גם על ש"ר והכריכות אינם מן המצוה אך עיין בט"ז ומג"א בשם האר"י ז"ל לכרוך הכריכות גם כן קודם שיניח ש"ר וזה עפ"י סוד ולזה הסכים בשל"ה ובא"ר וכן מנהג העולם (אך אם אחר שבירך על של יד שמע קדיש או קדושה ואם לא יכרך יהיה לו פנאי להניח ש"ר ולענות אח"כ טפי עדיף למעבד הכי שע"ת) והג' כריכות על האצבע לכולי עלמא אין לעשות אלא אחר שיניח ש"ר והטעם עיין בר"ח פ"ו משער הקדושה מפני שהכריכות על האצבע הם סוד הקידושין ותפילין ש"ר הם החתן וכיון שלא בא עדיין החתן קידושין מהיכן

ועיין בש"ע האר"י בשם ספר התחלת חכמה שיכרוך ט' כריכות על הזרוע וכ"כ בא"ר בשם מקור חיים ע"ש ובבאה"ט הביא דברי העט"ז דמשמעות ש"ע האר"י ז"ל הוא לכרוך ג' כריכות בקיבורות וד' על הזרוע ע"ש

ועיין ברמ"א בשם מהרי"ל דאין לכרוך הרציעה על התיתורא כדי לחזקם על היד כי התיתורא יותר קודש מהרציעה ע"ש ונראה שהסכים לזה גם כן בט"ז ובמג"א ובלבוש וא"ר ע"ש ומטעם זה הה"ד על המעברתא אך בכ"ז אין למחות במי שנוהגין לכרוך על התיתורא או על המעברתא דעיין בבאה"ט בשם כנה"ג שמנהג העולם לקשור על המעברתא וכ"כ בשע"ת בשם משנת חסידים שיניח היו"ד על המעברתא ויכרוך עליהם כריכה אחת וע"ש עוד בשם הגאון הח"צ שהיה כורך כריכה אחת על התיתורא וכ"כ בעט"ז בשם האריז"ל אך השע"ת שם הביא עדות מהר"ש ויטל בשם האר"י ז"ל להיפך שלא היה כורך שום כריכה לא על התיתורא ולא על המעברתא

והנה בספר ש"צ מביא שם שני מנהגים יש שעושין ד' כריכות בקיבורת ואומרים שג' מהם כנגד שי"ן דשם שדי ואחד כנגד הדל"ת ועם קשר היו"ד הרי שם שד"י ויש שעושין רק ג' כריכות שהוא נגד ג' העליונות ועם ז' כריכות שבזרוע הם עשר שלה ועל כלם קירא תגר שם דהעושין ד' כריכות נגד שי"ן ודל"ת עוברים על דברי חכמים שאמרו רובו של שם בשל ראש וגם כן כשיסיר הרציעה נמצא כאלו נמחק השם והעושין רק ג' כריכות כנגד ג' העליונות טעות בידם מב' אופנים א' כי אין הז' כריכות ספירות כדי להשלים לעשר וכו' ועוד כי היד הוא פרק עליון וקשר הסמוך לכתף הוא התחתון כנודע ואם כן איך יעשו ג' עליונות בחלק התחתון ומ"ש בפע"ח בשם האר"י ז"ל לעשות ג' כריכות בקיבורת כעין שי"ן הביא שם בשם מהר"ש ויטל שהעיד שאביו הניח לו התפילין ולא עשה שום כריכה בקיבורת ואמר לו שכן היה נוהג האר"י ז"ל ע"ש והובא בקצרה בשע"ת והנה מ"ש טעם לדחות מנהג הב' אין לי עסק בנסתרות אך מ"ש טעם לדחות מנהג הא' עיין בשו"ת התשב"ץ סי' קי"ח וז''ל מה שנהגו לכרוך כריכות