ליקוטי מהרי"ח חלק א מא

שאין ידו משגת שאני ואינו מחיוב להחזיר על הפתחים בשביל טלית של מצוה כמבואר בבאה"ט סי' כ"ה והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה וע"י מצית ציצית תנצל נפשי רוחי ונשמתי ותפלתי מן החיצונים אפשר הכוונה למ"ש בפע"ח שע"י מצות ציצית ניצל מהקליפות כי הוא סוד אבא ואמא השומר את האדם מכל רע והנה בסודם לא בא נפשי ולא באתי רק כמעתיק דבריו הקדושים וה' ינחיני בדרך האמת והטלית יפרוש כנפיו עליהם ויצילם כנשר יעיר קנו על גזליו ירחף בסידורי ספרד וקיצור של"ה יש כאן תוספת נוסחא (ובכן באתי להוסיף קדושה בעליונים ולטהר העונות וכל הפגימות שעשיתי בעיני ובידי ובגופי בעוה"ז אך בשערי ציון ובסידר השל"ה כנוסח דידן ותהא חשובה מצות ציצית לפני הקב"ה כאלו קימתיה ככל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלוים בה אמן סלה הכוונה בזה עיין בשלה"ק בהקדמה לתורה שבכתב שכל מצוה ברוחניתה כולל כל תרי"ג מצות ועיין בהקדמה לספר דרך פקודיך שעי"ז שמכוונין בכל מצוה להתרי"ג מצות התלוים בה יש תקנה גם לאותן מצות שלא נזדמן לנו לקיימן ע"ש

ועיין בסידר ר' קאפיל ובסידורי ספרד ששם הנוסח הריני מתעטף גופי בציצית כדי לקיים מצות בוראי ככתוב בתורה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורתם וכן תתעטף נשמתי וכו' אך נוסח דידן הוא בשערי ציון

הנה יש נוהגין לומר קודם עטיפת הטלית וכן קודם כל מצוה פסיק ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו והוא מדברי הזוה"ק יתרו דף צ"ג וז"ל דהא לית כל בר נש חכים לשואה רעותא ולבא לתקנא כלא ויעביד עובדא דמצוה על דא צלי צלותא דא ומעשה ידינו כוננה ואתקין תקונך לעילא כדקא יאות עלינו אע"ג דלית אנן ידעין לשואה רעותא אלא עובדא בלחודוי וכו' ע"ש

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית עיין במג"א בשם הלבוש לומר בציצית בשו"א תחת הבי"ת (ולזה הסכים בשכנה"ג ובא"ר ובמחב"ר והטעם עיין במחהש"ק דכיון דאין לנו תכלת אין לנו לומר בפת"ח דמשמעו ציצית הידועים דהיינו תכלת) ובשם הב"ח כתב לומר בפת"ח דוקא עפ"י הדקדוק ע"ש וכן דעת הל"ח וכ"כ בסידר השל"ה בשם ר' שבתי סופר דאע"פ דאין לנו תכלת מ"מ יש הרבה פרטי דינים לכך יש לומר בפת"ח ר"ל בציצית הכשרים עפ"י הדין ע"ש ודעביד כמר עביד וכו' והא דמברכין וצונו להתעטף בציצית אע"ג דאינו חובה להתעטף אפילו למ"ד חובת גברא הוא עיין באו"ז סי' ק"מ דמדרבנן חייב או כיון שנהג בה שויא עלינו חובה כמו גבי תפלת ערבית מה יקר חסדך אלהים וכו' וצדקתך לישרי לב עיין בקשל"ה שמביא בשם מהר"ן שפירא שתיכף אחר עטיפת הטלית יאמר ד' פסוקים אלו וקודם רב ורם ע"ש: