ליקוטי מהרי"ח חלק א לט

בשע"ת בשם א"ר להלביש לקטן ט"ק כשיודע לדבר ולפחות כשיהיה בן ג' שנה

זמן חיוב הציצית הנה לילה לאו זמן ציצית ולהרמב"ם כל מה שלובש בלילה אפילו מיוחד ליום פטור ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה ולרא"ש המיוחד ללילה פטור אפילו ביום והמיוחד ליום חייב אפי' בלילה ופסק הרמ"א ספק ברכות להקל ואין לברך אלא כשלובשו ביום ומיוחד ליום ע"ש ועיין ב"ח דבת"צ שלובשין הציבור טלית במנחה יסירו הטלית כשמגיעין לברכו והבאה"ט כתב בשם כנה"ג שלא להסיר הטו"ת עד אחר תפלת ערבית ועיין במג"א דכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף (אפילו בלילה פרמ"ג) מפני כבוד הציבור ובשם הל"ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף ע"ש

דיני ברכת הטלית הנה דעת הבית יעקב הביא בבאה"ט לברך אחר העיטוף וכ"כ בחיי אדם שכן משמע מלשון הפוסקים אך הוא הכריע לברך בשעה שמניח אותו בראשו להתעטף בו ובסידר השל"ה כתב שם וכדי לברך אחר שמניח אותו בראשו קודם העיטוף ועיין בשע"ת בשם ש"צ שבעוד שהטלית בידו יברך ותיכף ילבשנו דרך אחיריו על ראשו ועל גופו ואח"כ יתעטף בו כעטיפת הישמעאלים ע"ש וכן מנהג העולם ועיין במג"א שהברכה והעטיפה יהיה מעומד

והנה אם פשט טליתו ודעתו לחזור ולהתעטף בו כבר כתבתי שיש דעות בזה אם יחזור ויברך וספק ברכות לקולא אך אם נפל טליתו ממנו שלא במתכוון אז הכל מודים לחזור ולברך ואם נשאר עליו עכ"פ מקצת דעת הט"ז לחזור ולברך וכן נראה בא"ר ולזה הסכים גם כן בח"א אך דעת המחבר דא"צ לברך וכן נראה דעת המג"א ולזה הסכים בסידר דרך חיים ע"ש: ועיין בש"ע סי' כ"ב דמי שקנה טלית חדש מברך שהחיינו בשעת עשיית הציצית ואם לא בירך בשעת עשיי' יברך בשעת עיטוף ראשון ע"ש ועיין בבאה"ט לברך שהחיינו ואח"כ להתעטף אך עיין בשע"ת בשם ברכי יוסף לברך להתעטף קודם ולזה הסכים בסי' דרך חיים

הנה דעת המחבר ריש סי' כ"ה דמי שהולך בט"ק יניח תפילין ואח"כ יתעטף בט"ג (והוא דעת הנמ"י) וכ"כ במג"א בשם מנהגי מהרי"ל ונראה לפענ"ד דיש סמך לדעה זו מדברי רש"י ז"ל דבפירושו על התורה פרש' בלק בפסוק הן עם כלביא יקום כתב ללבוש טלית להניח תפילין ובסוכה דף מ"ו ד"ה מצות הרבה כתב להניח תפילין להתעטף בציצית ע"ש ולכאורה צ"ע דבפירושו עה"ת מקדים ציצית לתפילין ובגמרא להיפך ועוד דבתורה כתב ללבוש ציצית ובגמ' נקט לשון עטיפה אך ידוע דבב"ק שייך לשון לבישה ובט"ג לשון עטיפה (עיין בשל"ה מסכת חולין) לכך בתורה מיירי מט"ק לכך נקט לשון לבישה וגם כן מקדים הציצית לתפילין משא"כ בגמ' דמיירי מט"ג כאשר יורה לשון עטיפה דנקט לכך מקדים שם התפילין לציצית וכדעת המחבר אך כבר העיד בנו הרמ"א שהמנהג גם הט"ג קודם