ליקוטי מהרי"ח חלק א לב

להרהר אחריהם אבל ח"ו להתלמד מהם וכו' ע"ש אך כ"ז אם יש לו גוף נקי כי טפ"י דין הש"ע סי' פ' מוטב שיעבור זמן התפלה ויתפלל בגוף נקי ועיין בספר תפוחי זהב על התורה שהביא בזה דבר נחמד על פסיק שמור רגלך כאשר תלך אל בית אלקים וכו' והוא דאיתא בט"ז סי' ק"ך דאם מתפלל בזמנה הוה קרבן ושלא בזמנה הוה רק תפלה וזה שמור רגלך כאשר תלך אל בית אלהים ר"ל כשתרצה לילך לביהכ"נ להתפלל אז תנקה גופך (וזה שמור רגלך כי הוא נקרא להסך רגליו) וע"ז אמר אם עי"ז תעבור הזמן תפלה ע"ז אמר כי קרוב לשמוע מתת הכסולים זבח מאותן הכסילים אשר מתפללין אף בלא גוף נקי כדי שיתפללו בזמנה שיהיה נקרא קרבן ע"ש ודברי פח"ח

מצות ציצית

סדר עלית קטן הנה איתא במסכת מנחות שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות וזוכה לקבל פני השכינה ומצילתו מן החטא ע"ש ועונש המבטלו עיין בזוה"ק פרש' שלח כל בר נש דלא זכי לאתעטפא בעטופא דמצוה (ר"ל טלית גדול) ולאתלבשא בלבושי דמצוה לר"ל טלית קטן כד עייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא וכו' וההיא בר נש דלא זכה בלבושא דמצוה מלבושין לי' בלבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם ווי למאן דאתלבש בי' דכמה גרדיני נמוסין זמינין לאחדא בי' ועיילי לי' לגהינם ע"ש ועיין בשלה"ק מסכת חולין דמדברי הזוהר הזה משמע דעיקר העונש הוא על טלית קטן שלבוש בו כל היום לקיים תמיד וראיתם אותו וזכרתם וכו' ועיין באבן עזרא פרש' שלח שכתב ג"כ שלדעתו יותר החיוב הוא בציצית בשאר שעות משעת התפלה למען יזכור ולא יעשה עבירה כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה ע"ש ע"כ יזהר כל אדם שיהיה לו טלית קטן שיהיה לבוש בו כל היום ויהיה גדול כשיעור שאכתוב לקמן וטוב שיהיה של צמר וציצית של צמר כדי לצאת דעת הרי"ף והרמב"ם שהובא בהש"ע שבגד של שאר מינים אינו חייב בציצית רק דרבנן ואם אין לו טלית של צמר אז יעשה הטלית משאר מינים חוץ מפשתן והציצית יהיה של צמר (ואף דלדעת הי"א שמביא המג"א גם ציצית של צמר אינו פוטר אלא במינו עיין במג"א בשם ת"ה דהעולם לא חשו לזה ועושין ציצית של צמר גם לשאר מינים וכפשטי' דש"ס דצמר פוטר בכל המינים ע"ש והא דאין עושין הציצית משאר המינים שלא יבא לטעות ליקח חיטין מן החנות שלא נעשה לשמה משא"כ חוטי צמר אין נעשין אלא לשם ציצית כי אין תופרין בחוטי צמר עיין מחהש"ק) ואם אין לו רק טלית של פשתן עיין בש"ע ובמג"א ובשע"ת כיצד יעשה

שיעור ט"ק עיין בבאה"ט בשם ספר דרך חכמה ששיעורו ג' רביע אמה