ליקוטי מהרי"ח חלק א לא

ע"ש ועיין בסידר היעב"ץ אחר תיקון חצות כתב שם באר היטב שמותר לומר תהלים ע"ש ועיין בספר אור צדיקים שכתב דאזהרת האר"י אינו אלא קודם חצות לילה אך מדברי שאר ספרים לא משמע כן ואכתוב בזה אי"ה לקמן בסדר לימוד הלילה

סדר היום

הנה מיד כשיאיר היום יטול ידיו שנית וכבר כתבתי מזה בסדר נט"י שחרית ועיין בסידר היעב"ץ בשם המדרש ויצא ובירושלמי פ' תה"ש דכשהאיר השחר יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מאפלה לאורה ועיין בש"ע סי' פ"ט דמיד שהאיר השחר אסור להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל (ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר רמ"א) ולא לאכול ולא לשחות ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר צריך להפסיק (ועיין במג"א בשם הזוהר דאפי' מי שקם בחצות לילה אסור לאכול אח"כ עד אחר התפלה) ואסור להשכים לפתח חבירו ליתן לו שלום ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר וי"א דאפילו בזה לא יתן לו שלום אלא יאמר לו צפרא דמרי טב ע"כ דברי הש"ע והנה זמן ציצית ותפילין וק"ש ותפלה אכתוב כל אחד במקומו אך על עתה באתי דאם הגיע זמן ק"ש והוא אינו מוכן להתפלל עדיין מאיזה סיבה אז יאמר כל הג' פרשת ק"ש אף בלא תפילין אף דבספר עבוה"ק מהחיד"א כתב דילבוש טלית ותפילין ויקרא ק"ש דהקורא ק"ש בלא תפילין באלו מעיד עדות שקר ע"ש ובאמת כן הוא מנהג הרבה אנשי מעשה אך עיין בשע"ת סי' מ"ו דטעם מנהג העולם שקורין ק"ש בלא תפילין שלא להרבות בברכות וחששא דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כתב הלבוש דזה דוקא במזיד ע"ש ומצאתי תנא דמסייע למנהג העולם בשו"ת שואל ומשיב דהיה עוסק ברפואת ולא היה הזמן מוכשר אצלו להתפלל בבוקר וקרא ק"ש בלא תפילין ואמר דיש ע"ז ב' חששות בגמ' אחד כאלו מעיד עדות שקר ב' כאלו הקריב תודה בלא נסכים והנה על חשש הא' מפורש בלבוש שזה דוקא במזיד ופשיעה ועל חשש הב' הלא מנדב תודה היום ומביא נסכים לאחר זמן ע"ש אך כ"ז לענין ק"ש ועכ"פ מתפלל בזמנה ועיין בספר מאור ושמש פרש' נצבים שכתב ועוד מתנאי העבודה שלא יפסיע אפילו פסיעה קטנה לעבור על דברי הש"ע וכל הפורש מדבריהם כאלו פורש מן החיים והאנשים החושבים שבאם לא יתפללו בזמנם תפילתם יותר מעולה וכדומה אך שוא והבל עבודתם ע"ש ואם כי יש צדיקים ואנשי מעשה שמתפללין אחר הזמן תפלה אין להרהר אחריהם והרבה תירוצים ולימוד זכות עליהם נאמרו בענין זה (עיין בספר הישר והטוב ח"ב) והם קדשים שאין אתה חייב באחריותן וכ"כ בספר דרך פקודיך מצוה ט''ז שאין להרהר