ליקוטי מהרי"ח חלק א שו

היוצא לדרך היא עונה והוא מדברי הגמ' יבמות דף ס"א והוא ב"כ בזוה"ק בראשית דף נו"ן (וע"ש בזוה"ק ג"כ שגם הבא מן הדרך חייב לפקוד אשתו) ושיעור הדרך הזה עיון בפתחי תשובה יו"ד סי' קפ"ד שהוא י"ב מיל וכ"ז אם אינו הולך לדבר מצוה אבל אם הולך לדבר מצוה לא דמטרדי ופרש"י דטריד במצוה או מטריד בתשמיש ויבטל ממצוה ע"ש והכה מפי' הראשון משמע דאינו חייב בתשמיש אבל מפי' הב' משמע דאינו נכון לשמש דילמא יבטל עי"ז ממצוה

והנה כל אלו העונות חייב לקיים אף בימי העיבור ומניקה מג"א ועיין בא"ר בשם השלה"ק דאף שאין אשתו מתעברת מ"מ מעורר למעלה ומשפיע נשמה ע"כ יש היתר לשמש עם אשתו אף שהוא מעוברת או מנוקה או עקרה וזקינה כי מתהוו מזה נשמה קדושה ע"ש ולכאורה מדברי ס' חסידים סי' ש"פ לא נראה כן דקאמר דמן הדין היה לאסור לשמש כשאשתו מעוברת אלא הותרה כנגד יצה"ר ע"ש

ועיין בכתבי האריז"ל שרבינו האריז"ל כשהיה לו ליל טבילה לא היה הולך לישן קודם שלא יהרהר רק היה עוסק בתורה עד חצות לילה אבל בסדר היום כתב דראוי שלא לשמש באשתו קידם שישן כי מתוך שהם נעורים הם מתלהבים ביצה"ר ואי אפשר שאותו זווג יהיה קדוש לגמרי אבל אחר שכבר נרדמו שניהם וישנו כבר נתבטל מהם קצת היצה''ר וכו' ע"ש וכל הלבבות דורש ה'

קדושת הזיווג עיין בש"ע שאף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו אלא כאדם הפורע חובו ולקיים מצות בוראו (וצע"ק מדברי רש"י ז"ל פ"ב דנדה דף י"ז ד"ה אונס שינה דכתב מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאוה לה כל כך ומשמש לקיים מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות ע"ש) ובזה כ' בספר קדושת לוי איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ד' דשאר בשרו היינו אשתו לא תקריבו אליה משום לגלות ערוה רק אני ה' צויתי דהיינו לקיים מצות בוראו ע"ש והנה שמעתי בשם הרב הקדוש מו"ה מאיר זצלל"ה מפרימישלאן שפי' ע"פ זה ג"כ דברי הרמ"א בריש או'''ח ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב כי בשכבו על משכבו ר"ל כשהוא מצוי אצלה (כמ"ש למה יקח משכבך מתחתיך) ידע לפני מי שוכב היינו שלא יקל ראשו רק לקיים מצות בוראו

ודע דהלכות צנועות הוא באו"ח סי' ר"מ וביו"ד היא הלכות כיבוד אב ואם בסי' ר"מ ואפשר הכוונה בדרך סמך משום דטענות הפושעים הוא דא"צ לקיים כיבוד או"א כי להנאת עצמו היו מכוונים וממילא קא נולד כמ"ש בחיי אדם אך כבר אמרו שאנו מצווין שאף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו רק לקיים המצוה רק הנאה ממילא קא אתי' ובזה פירשו קדושים תהיו איש אמו ואביו תיראו כי קדושים תהיו היינו לקדש עצמו