ליקוטי מהרי"ח חלק א שד

ועיין ביומא דף ע"ח דהישן במנעלים טועם טעם מיתה ולכאורה צ"ע טב''י או"ח סי' שי"ז דת"ח אינם חולצים מנעליהם משבת לשבת ע"ש אך י"ל דת"ח אינם משגיחין ע"ז דבלא"ה הם מימתין עצמן על התורה או אפשר דזה דוקא כשישן שינת קבע (ואפשר דזה הוא ג"כ כוונת רש"י ז"ל ביומא שם ויהיה ישן כל הלילה ע"ש) משא"כ ת"ח שאין ישינים רק עראי

ועיין במג"א בשם הגמ' שבת הישן בבית יחידי אחזתו לילת ר"ל והמג"א כתב דבית היינו חדר ע"ש ועיין בס' אשל אברהם דאם נר דולק מותר ועיין בס' שערי רחמים מהגר"א דבסוכה מותר לישן יחידי דשומר מצוה לא ידע וכו' ע"ש

הלכות צניעות

הנה הטעם דלא תיקנו ברכה על הנאת התשמיש אף דאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה עיין בס' דרך פקודך משום דמכחיש כחיש ומטעם זה נמי לא מברכין ברכת אשר יצר אחר התשמיש משום דזה ניתקן להודות לה' על פתיחת הנקבים המוציאים המותרות ובאם נסתם היה קשה להגוף משא"כ בנידן דידן אדרבה להיפך והא דלא תיקנו ברכת המצוה ע"ש בשם נועם אלימלך זצללה"ה פ' וישלח משום דא"א בלי תאות יצה"ר ובכ"ז כתב בשם הרב הקדוש מו"ה צבי הירש מזידיטשוב זצללה"ה שהגם דלא תיקנו ברכה על הנאה זו מ"מ כיון דבעכ"ח נהנה יתן הודאה לשמו יתברך ויתעלה בכל לשון שמבין ע"ש

העונה האמורה בתורה הטיילים בכל יום וכו' ות"ח מליל שבת לליל שבת והטעם שעונת ת"ח בליל שבת דוקא שלא יבטל מד"ת ועיין בספר תורת חיים מהרב הקדוש מו"ה חיים מקאסיב זצללה"ה והיה אם שכוח תשכח ר"ת אשתו שלזה היא שמחה (כי והיה לשון שמחה) אם תשכח מאשה ע"ש ונראה לפענ"ד להוסיף איזה נופך משלי על דברים הקדושים שזה הוא ג"כ שאמר אח"כ את ה' אלהיך כי את ה' אלהיך היינו ת"ח ות"ח צריך לשכוח מאשתו כי עונת ת"ח בליל שבת דוקא שלא לבטל מד"ת ועפ"ז אמרתי בדרך צחות שזה כונת חכמז"ל אהבה דוחקת את הבשר כי אהבה נקרא אהבת התורה כמ"ש באהבתה תשגה תמיד וג"כ נקראת התורה אילת אהבים וזה שאמר אהבה (היינו אהבת התורה) דוחקת (ר"ל מדחה) את הבשר היינו מ"ש והיו לבשר אחד כי ע"י אהבת התורה נדחה העונה כל ימי השבוע וכל פטפוטי דאורייתא טבין

ועיין בבאה"ט בשם האריז"ל דכל אזהרות חז"ל על זיוג ליל שבת הוא דוקא במי שמשמש לשם הריון ע"ש אך עיין במקדש מלך פ' יתרו שמביא ראיה מכמה מאמרי הזוהר והתיקונים שאי אפשר לומר כן ותלמידי האריז"ל לא כיונו יפה לפי שהאריז"ל כתב שהפלגת הזוהר על זיוג בחצות לילה זה דוקא במשמש להריון ע"ז שפטו התלמידים בעצמם שה"ה לענין ליל שבת ע"ש