ליקוטי מהרי"ח חלק א שג

כגפן פוריה אפשר הכוונה בדרך סמך עפ"י דברי חכמז"ל במס' יומא ובסוכה אבר אחד יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעב ודוגמא לזה מצינו נמי גבי יין בגמ' טובא מגריר גריר פורתא סעיד וזה אשתך (ר"ל עניני אישות) כגפן פורי' ר"ל כמו הפרי של הגפן דהיא היין כ"ז כתבתי רק בדרך סמך רגזו ואל תחטאו וכו' ליתא בטוש"ע וברוקח ובכל בו ואבודרהם אך הוא במט"ע והטעם ע"ש מפני שמפסוק זה אנו למדין שאין אוכלין ושותין ואין מדברים אחר הק"ש שעל המטה כמ"ש הכל בו נהגו כל ישראל שאין אוכלין וכו' וסמכי אקרא דכתיב אמרו בלבבכם על משכבכם וזו ק"ש ואח"כ ודומו סלה

ועיין במט"מ שנהגו לומר אדון עולם באחרונה לפי שיש בו בידו אפקיד רוחי וכו' ע"ש ועיין בשערי ציון ובסידר האר"י והשל"ה והיעב"ץ ששם יש מזמורים ופסוקים אחרים ואני לא באתי לפרש רק כפי נוסח סידורי דידן המצויים בידי כל

ועיין בר"ח פ"ז משער הקדושה שקודם שישכוב יבדוק במעשיו אשר עשה כל היום (וכן הוא בזוה"ק פ' קרח עד לא ישכוב בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוהי דעביד כל יומא) ויכתבם ברמז לקיים וחטאתי לנגדי תמיד ע"ש והנה מספרים מאיש קדוש אחד שכל מעשה אשר עשה כל היום אשר הם נגד רצון הקב"ה הי' כותבם על הנייר ולא הלך לשכוב עד שבכה כל כך שמחק בדמעות עיניו כל הכתב

ועיין בקיצור של"ה בשם הרמ"ק שקודם שילך לשכוב ינשק המזוזה ויאמר ה' שומרי ה' צילי על יד ימיני ה' ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם שדי ישמרני מכל חלאים רעים ומחלומות רעים וממקרי לילה ויאמר אח"כ ז' פעמים בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחיתיך ועיין בפרמ"ג סי' רס"ז בשם השל"ה דבשבת לא יאמר ה' שומרי ה' צילי וכו' דבשבת א"צ שמירה רק יאמר זכור את יום השבת לקדשו אך הפרמ"ג מסיים דלדידן שאומרים בתפלת ערבית דשבת ושמור צאתינו ובואינו עפ"י טעם הט"ז והמג"א שם א"כ יש לומר ג"כ הפסוקים הנ"ל ע"ש

ועיין עוד בקיצור השל"ה שם להזהיר להמון עם שבשעה שקורין ק"ש שעל המטה פושטין בגדיהם ונוגעים בגופן ע"ש ובאמת אפילו בלא חשש זה דנוגע בגופו אסור לפשוט הבגדים בשעת ק"ש כמ"ש הט"ז בסי' קצ"א דבכל מילי דמצוה לא יהיה עוסק בדבר אחר ואפי' תשמיש קל אסור וזה בכלל ואם תלכי עמי קרי ועיין בסוף מס' הוריות שלא יניח מלבושיו תחת מראשותיו משום שקשה לשכחה ולכאורה צ"ע מפ"א דתמיד דקאמר שם דהכהנים היו פושטין הבגדי כהונה ומניחין תחת ראשיהם ובגמ' שם מסיק דתחת ראשיהם ממש ע"ש ואפשר דבגדי כהונה שהי' קודש לא היו קשים לשכחה ועי' בסידר היעב"ץ שדעתו נוטה דאם מפסיק איזה דבר בין הבגדים מותר: ועיין