ליקוטי מהרי"ח חלק א רצח

סדר קביעת עתים לתורה

הנה גודל מעלת הלימוד בלילה הוא עד מאוד כמבואר בכמה מקומות בדברי חז"ל בגמ' ובמדרשים ובדברי הרמב"ם וטוש"ע יו"ד אין רנה של תורה אלא בלילה ואין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה ומי שרוצה לזכות בכתרה של תורה לא יאבד אפילו לילה אחת בשינה וכו' ואין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו (והא דאמרינן וחי בהם ולא שימות בהם עיין בסדר היום שאין הכונה שימות עצמו ממש עה"ת רק הכונה היינו שלא ירדוף אחר תענוגי עוה"ז וימות התאוות הגשמיות כמו שאמר ולא יתן שינה לעיניו ע"ש ובעירובין אמרינן לא איברא לילה אלא לגירסא והא דאמרינן לא איברא לילה אלא לשינתא כבר תירצו התוס' שם דזה מיירי בתקופת תמוז דהלילות קצרות ע"ש ונתנו רמז ע"ז משכבי (ר"ל משבועות שאומרים במגילת רות שכבי עד הבוקר) ועד קומי (ר"ל עד ת"ב שאומרים קומי רוני בלילה) שכבי א"צ לקום בלילה ללמוד תורה ועיין במחצית השקל בשם האחרונים והוא מדברי הש"ך יו"ד דאף בלילי תמוז הקצרים היינו דוקא דאינו מחוייב לקום קודם אור הבוקר אבל עכ"פ קודם שישן ילמוד מעט עיש ולפענ"ד נראה רמז לזה ממה דאיתא גבי בועז דרות באה בית לחם בעת קצירת העומר כמבואר ברש"י שם והוא מדברי המדרש ואיתא ג"כ במדרש ששהתה ג' חדשים שהוא שיעור הבחנה ואח"כ באה לבועז ולפי החשבון היה אז תקופת תמוז וכתיב ויטב לבו ופירשו שעסק בתורה (והוא ג"כ במדרש) ואח"כ וילך לשכב ע"ש הרי דגם בתקופת תמוז היה עוסק בתורה קודם השינה כנלפע"ד בדרך רמז

ועיין בבעה"ט סי' רל"ח בשם רבינו האריז"ל דאין ללמוד מקרא בלילה (וע' בס' זכור לאברהם שגם תרגום לא יאמר בלילה) ועיין באור החיים פ' האזינו שמביא רמז ע"ז ממה שמצינו במדרש (והוא בילקוט פ' תשא) שכל מ' יום שהיה משה בשמים היה מכיר בין יום ללילה כשהיה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהיא יום וכשהיה מלמדו תורה שבע"פ היה יודע שהוא לילה ע"ש וכן הוא בפדר"א פ' מ"ו ועיין בתדב"א פ"ב יום ליום יביע אומר זה תנ"ך ולילה ללילה יחוה דעת זה משנה ע"ש ועיין בתרגום בשיר השירים בפסוק דודי צח ואדום בכן שריאת כנישתא דישראל למשתעי בשבחא למרי עלמא וכן אמרת אלהי דעטיף ביממא באצטל חיור כתלגא ועסיק בכ"ד ספרים ובלילה עסיק בשיתא סדרי משנה וכו' ועיין בשו"ת אבני צדק (לאדומ"ר הגה"ק מו"ה יקותיאל יהודא ט"ב זצללה"ה מסיגעט) יו"ד שמטעים הדבר בדברי חן דידוע מדברי האריז"ל דתורה שבכתב הוא דין ותורה שבע"פ הוא חסד כדמצינו בגמרא תורה אמרה ארבעים יכנו ואתי רבנן ובצרי חדא לכך בלילה שהוא זמן שליטת הדינין קורין משנה שהוא חסד כדי להמתיק הדינים