ליקוטי מהרי"ח חלק א רצז

שהמנהג לאמרו ושכן הוא ג"כ ברמב"ם ע"ש והרי לפניך שכן הוא ג"כ באבודרהם ובסידורי ספרד ועיין במג"א שגם זה אינו תפלה רק שבח שהקב"ה ימלך לעולם וע"ש ג"כ שיקרא מלת תמיד למטה והפרישה כתב להיפך שיקרא תיבות תמיד למעלה וכבר כתבתי מזה לעיל גבי ברכת מעריב ערבים ע"ש ועל כל מעשיו בסידר ר"ע ליתא אך הוא באבודרהם ובסידורי ספרד (ודע דנוסח ברכה זו בשבלי לקט בא"י מלך אל חי לעד וקיים לנצח ובס' הפרדס בא"י מלך משובח ומפואר חי וקיים תמיד וכו')

קדיש כבר כתבתי לעיל שתקנו קדיש אחר פסוקי ברוך ה' לעולם משום דפסוקים אלו במקום תפלת י"ח הם ועיין בפרישה דאפילו בשבת שאין אומרים הפסוקים מ"מ אומרים קדיש משום לא פליג ע"ש ועיין בש"ע דאין להפסיק בין גל"ת דערבית אף שמפסיקים בפסוקי ברוך ה' לעולם וקדיש מ"מ אין להפסיק לדבר אחר אך מה שמכריז הש"צ יעלה ויבא בר"ח בין קדיש לתפלה לא מקרי הפסקה כיון שהוא צורך תפלה ע"ש ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת ערבית דר"ח והנה דיני ומנהגי תפלת י"ח דערבית כתבתי לעיל בסדר תפלת י"ח דשחרית ע"ש

ועיין בש"ע שאין הש"צ חוזר התפלה בתפלת ערבית והוא מדברי הרמב"ם והטעם ע"ש מפני שאין תפלת ערבית חובה ומהאי טעמא נמי כתב הכל בו סי' חי"ת בשם הרמב"ם שאין אומרים קדושה בערבית ובשם הר' נתן כתב דכשם שאין המלאכים נכנסין בגבולינו כך אין אנו נכנסים בגבולם ובלילה הזמן שהמלאכים אומרים קדושה

קדיש תתקבל הנה אחר תפלת י"ח אומרים קדיש תתקבל ועיין בכל בו שאחר הקדיש אומר שיר מזמור ויש מקומות שאומרים קודם ושיר המעלות לדוד לולי ה' וכו') ויש מקומות שאומרים אין כאלהינו וא"ר אלעזר א"ר חנינא וכו' בין בערב בין בבוקר ויש מקומות שאומרים פיטום הקטורת (וזה כתב ג"כ הטור לפי שהקטורת היה גם בערב) ואח"כ אומרים קדיש ובמקומות שאומרים פיטום הקטורת ואין כאלהינו אומר על ישראל ועל רבנן וכו' ואח"כ אומרים עלינו לשבח ע"ש ובכל אלו הדברים אין מנהגינו כן רק תיכף אחר קדיש תתקבל אומרים עלינו לשבח ותו לא ועיין בטור שבבבל נופלין על פניהם בתפלת ערבית אך עיין בד"מ וברמ"א שאין המנהג כן ויש קפידא בדבר עפ"י הקבלה

והנה מנהג ספרד שאומרים אחר תפלת ערבית ג' מזמורים שבתהלים מזמור לד' הארץ ומלואה ומזמור למנצח על הגיתית ומזמור הבו לה' בני אלים והטעם עיין בס' שפע"ח בהגהות שם שהוא עפ"י הזוהר חדש דבמדרש רות כתב דאשמורה ראשונה המלאכים אומרים לה' הארץ ומלואה וכ"כ בזוהר ויקהל ובזו"ח בראשית כתב כד ישראל מסיימין צלותהון בלילה אומרים המלאכים מה אנוש כי תזכרנו וכו' ובאשמורה שניה אומרים הבו לה' בני אלים וכו' ע"ש: