ליקוטי מהרי"ח חלק א רצה

ושמור צאתנו ובואנו וכו' כי אל שומרינו ומצילנו אתה אך נוסח סידורי דין הוא בטור סי' רס"ז ובפרישה ובב"ח ע"ש ובסידר ר' קאפיל בא"י שומר עמו ישראל לעד הנה נוסח סידורי ספרד בזוה"ק בראשית דף מ"ח ובאבודרהם (שומר את עמו ישראל לעד) אך נוסח דידן בסידר ר"ע ובטור סי' רס"ז ובש"ע כאן סי' רל"ז ושם וברמב"ם

והגה בשוי"ט במקום ברכת שומר עמו ישראל חותמין הפורס סכת שלום ואכתוב בזה אי"ה בתפלת ערבית דשבת ועיין בש"ע סי' רל"ו דאחר שומר עמו ישראל לעד עונה אמן אחר ברכת עצמו וכן נראה בהדי' מזוה"ק פ' בראשית ע"ש והה"ד אחר ברכת הפורס סוכת שלם עיין בב"י סי' נ"א אך עיין ברמ"א סי' רט"ו דאין המנהג כן והיכי דנהוג נהוג ע"ש רק באם סיים הברכה בשוה עם הש"צ אז גם למנהג דידן יש לענות אמן ט"ז סי' נ"א

ברוך ה' לעולם אמן ואמן וכו' הנה פסוקי ברוך ה' לעולם וברכת יראו עינינו הגאונים תיקנו עיין ברוקח סי' שכ"ו וטעם התקנה. עיין בתוספת פ"א דברכות שבתוך כך יתפלל חבירו גם הוא ולא ילך מביהכ"נ עד שיגמור כל אחד תפלתו והרא"ש כתב לפי שבתי כנסיות שלהם ה"ו בשדות והיו יראים להתעכב שם עד אחר תפלת ערבית ותקנו פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ותקנו אח"כ ברכת יראו עינינו וקדיש כמו אחר תפלת י"ח ובזה נפטרים מתפלת י"ח והשתא נמי שמתפללין י"ח בביהכ"נ מ"מ לא נתבטל המנהג הראשון והאבודרהם כתב בשם בעל המנהגות משום שגזרו שמד שלא יתפללו ערבית תקנו לומר י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ובשם הראב"ד כתב משום דכשאדם בא מהשדה והוא עיף ואינו יכול להתפלל י"ח ברכות לכך תקנו פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות ועיין בטור וב"י שכמה גדולי הראשונים קראו תגר על מנהג זה שלא לאמרו שלא להפסיק בין גל"ת אך עיין באבודרהם שכבר נהגו לאמרו ומנהג אבותינו תורה הוא ע"ש אם נתאחר קצת יכול לדלג פסוקי ברוך ה' לעולם כדי להתפלל תפלת י"ח עם הציבור מג"א

ועיין ברמ"א שנהגו המדקדקים לעמוד באמירת פסוקים אלו כיון שנתקנו כנגד תפלת י"ח אך דעת הט"ז דיותר טוב לאמרם מיושב דאם האומרם מעומד נתכוון שיהיה במקום חפלת י"ח א"כ איך יתפלל אח"כ שנית י"ח ברכות ושכ"כ במט"נ בשם מהרי"ל ורש"ל וכ"כ במג"א בשם הרמ"ע ועיין בבאה"ט בשם א"ר דעכ"פ לא יתפלל ופניו אל הקיר ע"ש והנה יש שאין אומרים פסוקים אלו במוצאי שבת ויו"ט ואכתוב בזה בסדר תפלת ערבית למוצאי שבת יע"ש הושיענו ה' אלהינו וקבצנו וכו' עיין בעיון תפלה שהעיר ע"ז שהרי מבואר במג"א דיש לומר פסוק הושיענו אלהי ישענו שהוא מדה"י שלא יהא יותר מי"ח אזכרות וע"ש שכתב בשם בנו הרב שאפשר שעכשיו שתקנו ברכת המינים שיש י"ט ברכות י"ל ג"כ פסוק הושעינו ד' אלהינו ע"ש ובאמת כדברי בנו מבואר בהדיא במחצית השקל ע"ש בכ''ז