ליקוטי מהרי"ח חלק א רצב

בש"צ בשם האריז"ל והובא בשע"ת לומר מעריב ערבים בחכמה ואח"כ פותח שערים בתבונה ע"ש אך מפע"ח וממשנת חסידים יראה לכאורה דתיבות בתבונה שייך למטה לתיבות משנה עתים וכן היא בהדי' באבודרהם ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא יום ולילה הנה נוסח האבודרהם (בורא יומם ולילה) וכן הוא בשיטה מקובצת ברכות דף י"א אך בכל הסידורין כנוסח דידן (ודע דבסידורי דידן הב' למדי"ן של לילה הם בקמ"ץ אך בסידורי ספרד הלמ"ד הא' בפתח) גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור הנה בגמ' דף י"א דברכות אמרינן דמזכיר מדת יום בלילה דאומר גולל אור מפני חושך וכו' ועיין בסטמ"ק דמקשה דלמה לא אמר דמדת יום בלילה הוא בורא יום ולילה שהוא קודם וכתב דאפשר דבנוסח דידהו היה גולל אור קודם בורא יום ולילה או שלא היה כלל בנוסחתם הך בורא יום ולילה ע"ש ולפענ"ד נראה דאפשר משום דאמרינן שם דמדת לילה ביום הוא יוצר אור ובורא חושך לכך גבי מדת יום בלילה נקוט נמי לישנא דאור וחושך ויותר נראה לפענ"ד משום דמה שאנו מזכירין מדת לילה ביום ומדת יום בלילה הוא לדחות דברי המין שאמר מי שברא אור לא ברא חושך ע"ז אנו מזכירין מדת לילה ביום וכו' להודיע שבורא אחד בראם כמ"ש תר"י בשם ר' אלי' הצרפתי לכך נקוט לישנא דאור וחושך (ואם כי המהרש"א מקשה ע"ז דלא מצינו בגמ' שם בהאי קרא דיוצר אור אלא על קרא דיוצר הרים ובורא רוח ע"ש לפנע"ד ברור דיש חסרון דברים בדברי תר"י וכצ"ל משום דאמר המין לרבי מי שברא רוח לא ברא הרים משום דגבי הרים כתיב יצירה וברוח בריאה א"ל שטיא שפיל לסיפא וכו' הכא נמי הא כתיב יוצר אור ובורא חושך לכך מזכירין אותו יחד להודיע שבורא אחד ברא הכל וכן הובא בהדי' דברי ר' אלי' בתוס' ר"י חסיד ובתוס' הרא"ש ע"ש) ומעביר יום ומביא לילה הנה נוסח סידורי ספרד (המעביר יום ומביא לילה) ונוסח האבודרהם מעביר יום וכו') ומבדיל כין יום ובין לילה הנה הנוסח במשנת חסידים (המבדיל בין יום וכו') אך בטור ובאבודרהם כנוסח דידן ה' צבאות שמו אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לע"ו עיין בטור שבנוסח ספרד כל זה ליתא והטעם ע"ש מפני שאין זה מעין חתימה והנה ג' תיבות אלו לה' צבאות שמו) איתא ג"כ במשנת חסידים ועיין במט"מ שה' צבאות שמו הוא ג"כ מעין חתימה דכתיב עושה עיפה ושחר ה' צבאות שמו וכן וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות וכו' ונוסח סידר ר"ע (ה' צבאות שמו חי וקיים תמיד ימלך עלינו לע''ו) אך נוסח סידורי דידן (אל חי וקיים וכו') הוא בטור ובפרישה ובמט"מ בשם נוסח אשכנז וליישב הנוסחא כתב בשם אביו שאנו מתפללין שה' ימלך לע"ו ויקוים הפסוק והיה לעת ערב יהיה אור ויאיר לנו ויחשיך לשונאינו והוי קצת מעין חתימת הברכה בא"י המעריב ערבים ע"ש ועיין בפרישה שיאמר אל חי