ליקוטי מהרי"ח חלק א רצא

צבאות ושאר הפסוקים הם מסידורי ספרד ובכתבי האריז"ל ועיין בס' נגיד ומצוה שכתב שהאריז"ל לא היה אומר המזמור רק הפסוקים וכן נראה מדברי המשנת חסידים אך כתבתי לעיל בשם הרמ"ק ופע"ח שיש כוונה להמזמור הנ"ל גם עפ"י סוד והנה גם למנהג דידן שאומרים המזמור והפסוקים במוצש"ק ברוב מקומות אין אומרין אותו ואכתוב בזה אי"ה בסדר תפלת ערבית למוצ"ש

חצי קדיש הנה אמירת קדיש הוא עפ"י סוד עיין בסידר האר"י ובמשנת חסידים אך במקום שאין אומרים המזמורים והפסוקים אין אומרים ג"כ הקדיש ופשוט הוא ועיין בס' אשל אברהם סי' ס"ט שדעתו לומר קדיש זה אחר פסוקי והוא רחום להסמיכו לברכו ואף דכתב הרמ"א בסי' ס"ט דליכא קדיש קודם ברכו דערבית היינו לפי מנהגם שלא אמרו שום מזמור וקדיש קודם מעריב אבל כעת שנתפשט המנהג לומר מזמור ופסוקים וקדיש בודאי נכון להסמיך הקדיש ממש לברכו ולומר והוא רחום קודם הקדיש ושכן הוא בסידר הגה"ק התניא ע"ש אך בכל סידורי דידן הקדיש קודם והוא רחום וכן נראה במשנת חסידים ובשכנה"ג ע"ש

והוא רחום יכפר עון וכו' הכה מנהג זה לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית מוזכרת בזוה"ק תרומה דף ק"ל והטעם ע"ש עפ"י דרכו. בקודש והטור כתב הטעם משום דבשחרית היו תמידין שמכפרין אבל ערבית שלא היו קרבן לכפר שאין קרבן בלילה לכך מתפללין והוא רחום יכפר טעם ב' משום שנהגו ללקות בלילה קודם תפלת ערבית ובמלקות מכפרין לכך היו אומרין בערבית לאחר המלקות והוא רחום יכפר עון ובליל שוי"ט מנהגינו שלא לאמרו ואכתוב בזה אי"ה במקומה

ה' הושיעה המלך וכו' הנה באבודרהם ובכל בו ליתא רק פסוק והוא רחום אך הוא בסידר ר"ע ובאו"ז בסדר מוצ"ש ובס' מנהגים והכוונה עיין בקב הישר פ' ל"ג כי האף והמשחית והחמה הם מקטריגים עלינו והשם יב"ק מצילנו מידם ע"כ לאחר שאמרנו ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו והוא תפלה על האף ומשחית וחמה אומרים ה' הושיעה וכו' היינו השם יב"ק היוצא מר"ת ''עננו ''ביום "קראנו ע"ש

ברכו את ה' המבורך הטעם דאומרים ברכו בערבית עיין בא"ר שהוא עפ"י המדרש חיה אחת ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ולערב אמונה במצחה ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך ע"ש ומהאי טעמא ניחא נמי שאין אומרים ברכו במנחה

בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים הנה ברכת ק"ש דערבית בכלליות מוזכרה במשנה פ"ק דברכות דף י"א ע"א בערב מברך שתים לפני' ושתים לאחריה אך מוזכרה ג"כ בפרטיות בגמ' בדף ט' ובדף י"א ובדף י"ב ע"ש (ולענין הפסקה בברכת ק"ש דערבית דינו כמו בברכת ק"ש דשחרית ע"ש) בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים עיין בש"צ