ליקוטי מהרי"ח חלק א רצ

גם במנחה שלפניהם אין נופלין על פניהם חוץ מערב ר"ה ועיוה"כ ועיין ברמ"א דאם נמשכה תפלת מנחה עד הלילה אין נופלין ע"פ ובעשי"ת ידלג אבינו מלכנו כדי ליפול מבעוד יום ועיין בא"ר דמשמע מדברי המג"א דגם בין השמשות אין נפ"א אבל דעת הט"ז דבין השמשות נופלין ע"פ ע"ש

ועיין בא"ר פי' רל"ו דידלג הנפ"א כדי להתפלל ערבית עם הציבור אך דעתו נוטה דאם אחר שהתפלל ערבית הוא עדיין יום יאמר אותו אחר מעריב דהטור כתב דאנשי בבל נופלין ע"פ אחר ערבית ואפי' לדעת האגור דאוסר י"ל דהיינו בלילה אבל ביום ובכגון זה מותר ע"ש אך עיין בפרמ"ג סי' רל"ז דאפילו אם התפללו ערבית מבעוד יום אין נפ"א דכבר שויא לילה ואפילו לתשלומין דמנחה ועוד דתשלומין לא תקנו אלא בתפלה ולא בתחנה ע"ש

ועיין במג"א דאם נמשכה התפלה עד הלילה אין לומר קדיש תתקבל כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל וה"ה אם נמשכו באמירת אבינו מלכנו וכיוצא בו ע"ש אבל בא"ר ובפרמ"ג בשם כנה"ג חולק ע"ז דדוקא שהפסיקו מלהתפלל קודם שנתחדש היום רק ע"י אמירת אבינו מלכנו או ע"י הנפילת אפים נמשכו עד הלילה אז אין אומרים קדיש תתקבל אבל אם נמשכה התפלה עד הלילה אומרים קדיש תתקבל ובאשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש כתב דלדידן שאומרים קודם נפ"א וידוי ותחנונים וכן אח"כ שומר ישראל שייך ע"ז ג"כ שפיר לומר קדיש תתקבל צלותהון (וה"ה אחר אמירת אבינו מלכנו) וכמו אחר הסליחות ע"ש

ועיין באבודרהם שכתב שאחר קדיש תתקבל אומרים מזמור מתהלים ואח"כ קדיש ע"ש ובסידורי ספרד איתא לומר מזמור (למנצח בנגינות) וע"ש שבע"ש אומרים ה' מלך גאות לבש ובר"ח למנצח על הגיתות ע"ש ובמדינתינו אין נוהגין לומר שום מזמור

והנה כבר כתבתי לעיל שיש שאין אומרים עלינו לשבח אחר תפלת מנחה ושכן כתב בתועלת יעקב וכ"כ בא"ר שכן המנהג ע"ש אבל מנהגינו לאמרו גם אחר תפלת מנחה וכ"כ בכתבי האריז"ל ובסדר היום ע"ש

סדר תפלת ערבית

שיר המעלות הנה ברכו את ה' וכו' הנה ברמב"ם ובטור ובאבודרהם ליתא אך בשה"ג ריש מס' ברכות כתב דבקצת מקומות נהגו לאמרו והטעם משום דאמרינן בגמ' אם רגיל לקרות קורא וכו' וקורא ק"ש מתוך ד"ת והא דתיקנו לומר מזמור זה דוקא עיין במחהש"ק סי' רל"ז בשם א"ר משום דכתיב בה העומדין בבית ה' בלילות וכתב דמהאי טעמא אם מתפלל מנחה ומעריב זה אחר זה אין לומר המזמור ע"ש אך עיין בסידר הרמ"ק ובפע"ח טעם אחר עפ"י דרכם בקודש והנה פסוקי ה'