ליקוטי מהרי"ח חלק א כט

מאסת בקפיטל ס"ד ומשם עד כה אמר ה' בירמי' קפיטל י"ד כה אמר ה' קפיטל ל"א ה' ממרום ישאג קפיטל כ"ה (והוא רק חצי פסוק) ויקרא ה' אלהים ישעי' קפיטל כ"ב על אלה אני בוכי' במגילת איכה הן אראלים צעקו חוצה ישעי' קפיטל ל"ג ועיין בשלה"ק בשם האר"י ז"ל שם ליתא רק עד מאס מאסת וכן הוא בס' אור צדיקים וכן נראה מפע"ח אך נוסח דידן הוא בשערי ציון ובסידורי ספרד ועיין בסידורי ספרד שם יש אחר פסוק על אלה וכו' תוספת ג' פסוקים על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזיקתני ופסוק מי יתן ראשי מים ועיני מקיר דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי והם בירמי' קפיטל חי"ת אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם והוא בישעי' קפיטל נו"ן ע"ש

על אלה אני בוכיה וכו' אפשר לומר בדרך סמך עפ"י דברי חכמז"ל רובן בגזל וכו' וכלם באבק לשון הרע והנה איתא אלה הוא ר"ת אבק לשון הרע וזה שאמר על אלה ר"ל על אבק לשון הרע אני בוכיה כי רחוק ממני מנחם כי מזה אין שום אדם ניצל כדברי חכמז"ל ועיין בכור שור מסכת ברכות בשם אביו הגאון רמז נאה מפסוק זה על תיקון חצות והוא דאיתא במדרש שי"ב שעות היום כנגד י"ב שבטי ישראל וי"ב שעות הלילה נגד עשו עם י"א אליפיו נמצא אלוף אלה הוא נגד שעה ששית מהלילה דהוא חצות לילה וזה שאמר על אלה ר"ל על אלוף אלה דהוא בחצות הלילה אני בוכי' ע"ש

חמשה קונות הנה בפע"ח לא נזכר כלל שום קינה מהחמשה קינות והנה על קינות הקבצו נרשם בשערי ציון שהוא מאלשיך הקדוש ועל קינות קול ברמה נרשם שהוא מהרב הקדוש ר' חיים כהן מארם צובה ועל קינות עד מתי שהובא מירושלם תוב"ב בניגון שומרים קול תתן אך על קינות בהיכלך ועל קינות על היכלי לא נרשם כלל ועיין בספר מדרש פנחס שם לא נזכר לומר רק קינות בהיכלך וכן נראה מסידר ר' קאפיל שקינות בהיכלך היה עיקר אצלו שעשה פירוש עליו עפ"י דרכו בקודש וכן בסידר ר' שבתי נזכר בקינה זו איזה כוונת משא"כ בשאר קינות ע"ש אך עיין בסדר היום שהמנהג היה אצלם לומר קינות על היכלי וכ"כ בשלה"ק בשם האר"י ז"ל לומר קינות על היכלי וע"ש ג"כ ששם הסדר לומר הקינה קודם פסוקי הבט משמים ע"ש

ועיין בסידר ר' שבתי שם יש שינוי בנוסח הקבצו מבנוסח השערי ציון ששם אחר החרוז אנה הלך דודך נכתב החרוז בבית ישראל ראיתי שערוריה ואח"כ החרוז ידענו ה' רשענו ואח"כ חרוז שכינה מה אומרת וחרוז על זאת מספדה וחרוז עונותיכם הטו אלה ואח"כ חרוז אמרי בת ציון ע"ש וחרוז ויאמר ה' אהבתי אתכם ליתא שם כלל

התנערי מעפר קומי וכו' הוא בישעיה קפיטל נ"ב (ועיין בשלה"ק ובס' אור צדיקים ובפע"ח נראה שליתא בנוסחאות פסוק התנערי)