ליקוטי מהרי"ח חלק א רפח
Likutei Maharich part 1 288 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →קטנה אסור ואפילו ממנחה גדולה וכן הוא דעת הש"ע אבל דעת ר"ת הובא ברמ"א דדוקא סעודה גדולה כגון נשואין וברית מילה ופדיון הבן וכדומה אבל סעודה קטנה מותר סמוך למנחה גדולה (ועיין במג"א דה"ה תספורת דידן ולזיעה בעלמא) ודעת הבעל המאור דאפילו ס"ג מותר וי"א דסעודה קטנה אפילו סמוך למנחה קטנה מותר
ועיין בהש"ע דאם השעה דחוקה דהיינו שמתיראים שיעבור זמן התפלה יתפללו בלחש ואח"כ יאמר הש"צ מגן ומחי' וקדושה ומסיים האל הקדוש ודעת הרמ"א שם וביותר ביאר בסי' קכ"ד דהש"צ יתחיל מיד בקול רם והציבור מתפללין עמו בלחש מלה במלה עד לאחר האל הקדוש (ובמקום שנוהגים שהש"צ אומר לדור ודור במקום אתה קדוש יאמרו הצבור ג"כ עמו מלה במלה) וטוב שיהיה עכ"פ אחד שיענה אמן אחר ברכת הש"צ ועיין בבאה"ט שם דאם אין השעה דחוקה כל כך לא יתחילו הציבור עד לאחר שאמר הש"צ האל הקדוש וע"ש שמנהג ספרדיים שהחזן עם הקהל אומרים שלש ראשונות בקול רם והשאר בלחש ושלש אחרונות אומר הש"צ לבדו בקול רם ועיין בבאה"ט כאן בסי' רל"ב שהאריז"ל לא הניח לאמרם בקול רם אלא בלחש ואח"כ בקול רם אפילו אחר שקיעת החמה ואפילו בער"ש
והנה צריך ליטול ידיו קודם תפלת מנחה ודעת הרא"ש סוף מס' ברכות לברך ג"כ על נט"י וכן דעת הגר"א אך דעת הש"ע בסי' רל"ג ליטול ידיו בלא ברכה וכן דעת רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים
ועיין בכתבי האריז"ל שרבינו האר"י נתן ג' פרוטות לצדקה קודם תפלת מנחה והיה נזהר מאד לשלם שכר שכיר ולפעמים לא היה לו לפרוע והיה מתעכב עם תפלה מנחה אחר שקיעת החמה והיה משלח לכאן ולכאן לבקש מעות לשלם לו והיה אומר איך אתפלל להשי"ת ובא לידי מצוה כזאת ולא קיימתי' ואיך אשא פני להתפלל ע"ש ואף דהדין בהש"ע חו"מ סי' של"ט דאם אין לו מעות אינו עיבר משום בל תלין עיין בש"ע התניא והובא ג"כ בפתחי תשובה דעכ"פ מדת חסידות הוא ללות ולפרוע לשכיר בזמנו ע"ש ולפענ"ד נראה משום דאף דאינו עובר על בל תלין עכ"פ מצות עשה דביומו תתן שכרו לא קיים ורבינו האריז"ל היה מקפיד ע"ז לקיים המצות עשה ועיין בחו"מ שם דאחד שכר אדם או בהמה או כלים מצוה ליתן השכר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו ופועלים דידן שאין עושין מלאכה עד הלילה כיון ששקעה עליו חמה עובר עליו ואם עושה מלאכה עד הלילה יש לו זמן כל הלילה וה"ה בשכיר לילה ואם נתן טלית לאומן לתקנה וגמרה כ"ז שהטלית ביד האומן אינו עובר (ועיין בפ"ת אע"פ שנתן לו רשות להוליכו לביתו שאינו רוצה לעכבו בשביל השכירות) אבל כיון שהחזיר טליתו חייב לפרוע בזמנו ועיין בקצה"ח דאם גם גוף הסחורה היא של האומן אינו עובר דהוי מכר והלואה