ליקוטי מהרי"ח חלק א רפו

אתרוג מטוגין שאין ניכר אחר הטיגון בין חדש לישן וקודם הטיגון אינו עומד לאכילה וברכת שהחיינו הוא על אכילה

ברכת רפואה

הנה זה לשון הטוש"ע סי' ר"ל הנכנס להקיז דם (ועיין במג"א הה"ד בכל רפואה אומר יהר"מ ה' אלהי שיהיה עסק זה לרפואה כי רופא חנם אתה הנה נוסח הגמ' כי אל רופא חנם אתה ורפואתך אמת ונוסח האבודרהם (כי רופא חכם אתה ורפואתך אמת) ונוסח סידורי ספרד (ותרפאנו רפואה שלימה רפואת חיים כי אל רופא חנם ונאמן אתה) ולאחר שהקיז יאמר ברוך רופא חולים הנה נוסח הגמ' וברי"ף ורא"ש וכל בו ברוך רופא חנם אך נוסח הבה"ג וסמ"ג הוא ג"כ כנוסח הטוש"ע ע"ש ועיין בט"ז דיאמר בשם ומלכות וכ"כ בסידר היעב"ץ אך עיין בפרמ"ג דאין המנהג לומר לא שם ולא מלכות וכ"כ בס' אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש

ועיין בספר זכרון יהודא מהגה"ק בעל אמרי אש שנהג עצמו כשלקח סמים לרפואה אף שלא היה ראוי לאכילה היה מברך תחלה על ציקער שהכל ואח"כ אמר יה"ר שיהיה עסק זה לרפואה וכו'

ועיין בס' בית לחם יהודא סי' של"ו שיש חרם הקדמונים שלא לסמוך על רפואות שבתלמוד וכ"כ בהגהות רע"א בשם מהרי"ל כי אין לעמוד על עיקרן וילעיגו על דברי חכמז"ל ע"ש ולכאורה הלא אמרינן במסכת שבת החושש במעיו מותר ליתן בשבת על הטיבור כוס שיש בו הבל ואחז הכוס את הבשר ומושך אליו המעיים ומושיבן במקומן וכדומה והובא דברים אלו להלכה בהש"ע או"ח סי' שכ"ח וכן מה שנזכר במס' ב"ב והובא ג"כ להלכה בחו"מ סי' רע"ז דרוקו של בכור לאב הוא רפואה לחולי העינים ע"ש זה אינו דזה לא אמרו רק היכי דחכמז"ל הביאו הדברים לענין רפואה משא"כ כאן לא הובאו הדברים לענין רפואה כי הרפואה הי' מפורסמת בין המון ולא הובאו רק לענין דינא דשבת ודבכור

סגולה לעין הרע עיין בס' קהלת יעקב מהגאון בעל מלא רועים ערך עי' לומר פסוק ואני ברוב חסדך

והנה המנהג מי שמתעטש אומר לישועתך קויתי ה' ועיין בשל"ה אות ה"א שהוא מפרדר"א פ' נ"ב דעד יעקב אבינו לא היה אדם עוטש וחיה (ועיין בפדר"א שם ששם נזכר לומר בעטישתו חיים וז"ל לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים) לכך אומרין לישועתך קויתי ר"ל כשם שהושעתנו עתה כן אני מקוה לישועתך כעין שאומרים מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב ע"ש ועיין ברש"י ברכות דף נ"ג דהמנהג לומר לאדם המתעטש אסותא ע"ש ועיין במג"א סי' ר"ל בשם רש"ל דאם חבירו אומר לו אסותא ישיב לו ברוך תהיה קודם שיאמר לישועתך קויתי ע"ש דהמתפלל בעד חבירו