ליקוטי מהרי"ח חלק א רפה

מברך שהחיינו ולאחר י"ב חודש מברך מחיה מתים ש"ע סימן רכ"ה והוא ג"כ מדברי הגמ' פ' הרואה ואם קיבל ממנו כתב בתוך י"ב חודש אינו מברך מחיה מתים אבל לענין שהחיינו אפילו קיבל ממנו כתב בתוך שלשים יום מברך שהחיינו באה"ט ועיין בשע"ת דאיש מברך גם על אשה דהיינו אשתו ואמו ובתו ואחותו וכן אשה מברכת על איש בכה"ג דוקא ע"ש אך כ"ז באם ראו זא"ז כבר פעם אחת אבל מי שלא ראה את חבירו מעולם אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו דכיון שלא ראוהו אינו אהבה כל כך ש"ע והנה העולם אין מברכין ברכות אלו ואפשר משום דבעינן החביב עליו הרבה ושמח בו ומאן מפיס האיך נקרא חביב עליו הרבה ובעוה"ר ערבה כל שמחה ואין אדם שמח בחבירו ועכ"ז כל ערום יעשה בדעת

הרואה פרי חדשה המתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה מפני שיש אנשים שאין נהנין בראיה ואין מברכין עד שיגמור הפרי ש"ע שם ועיין בבאה"ט בשם הלק"ט דיברך ברכת הפרי תחילה ואח"כ שהחיינו וכ"כ בסידר ד"ח ודעת הפרמ"ג לברך תחילה שהחיינו דבראי' ראוי לברך א"כ ברכת שהחיינו קדמה לברכת הפרי והסכים לזה בח"א ועיין בהגהות ח"ס שדעתו נוטה לברך ברכת הפרי תחילה אך כתב שכבר מנהגו לברך שהחיינו תחילה עפ"י מורו ע"ש ודעביד כמר עביד

ודע דברכת שהחיינו על פרי חדשה היא מדברי הגמ' פ' בכל מערבין ועיין במג"א בשם הירושלמי פ' עשרה יוחסין עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראתה עינו מיני מגדים ולא אכל ר"א חש לה והיה מצמצם פרוטי למיכל בהון מכל מיני חדש בשתא והטעם עיין בט"ז סי' רכ"ז בשם התשב"ץ כדי להרבות בברכות ועיין בא"ר דר"ל בברכת שהחיינו

ועיין ברמ"א דאין מברכין שהחיינו על ירק חדש דעומד כל השנה בקרקע ודעת הפרישה דדוקא ירק אבל על מיני לפתן (כגון צנון מייערן ריבין איגערקעס) מברכין שהחיינו ונראה שהסכימו לזה בא"ר ובפרמ"ג ובבאה"ט וכ"כ בסידר ד"ח אך במחהש"ק כתב דמדברי המג"א נראה דגם באלו אין מברכין וכ"כ בח"א דהמנהג שאין מברכין שהחיינו על ירק וליפטן והטעם שהם מצויים ואין לאדם שמחה בהם וגם ברכת שהחיינו הוא רשות כמ"ש בסי' רכ"ג הקילו בה

ועיין בבאה"ט דמי שהיה לפניו ב' מיני פירות שהיה צריך לברך עליהם שהחיינו מברך ברכה אחת לשתיהן ולענין ברכת שהחיינו על הריח כתבתי מזה לעיל בסדר ברכת הריח ע"ש ולענין ברכת שהחיינו על המצות ועל הזמן וכן לענין שהחיינו בבין המצרים אכתוב אי"ה כל אחד ואחד במקומו ואבל דינו כבין המצרים ע"ש

ועיין בס' אשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש דאין מברכין שהחיינו על (יח) אתרוג