ליקוטי מהרי"ח חלק א רפד

אבל במי שיש לו צער במיתתו וכ"ש באדם חשוב או ת"ח שמת ודאי יש לברך בשם ומלכות ט"ז סי' רכ"ג

ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם האשה צריכה לברך כן ש"ע סי' רכ"ג והוא ג"כ מדברי הגמ' פ' הרואה ועיין ברמ"א דאם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו דהא ליכא הטבה לאחריני וכן אם מת האב קודם שילדתו תברך האשה שהחיינו ע"ש ודעת הט"ז שאף בזה מברכין הטוב והמטיב ע"ש

בנה בית חדש מברך שהחיינו ש"ע והוא ג"כ מדברי הגמ' שם וכן קנה כלים חדשים ע"ש) ועיין בזוה"ק תזריע מאן דבני בנין כד שארי למיבנ' בעי לאדכרא בפומיה דלפלחנא דקב"ה הוא בני בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק ע"ש (ועיין בס' סדורו של שבת מאמר שבת בחול תזכור פ"א פי' בזה דרשת חכמז"ל מי הקדימנו ואשלם מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית ר"ל מי עלה במחשבתו לעשות לי מזוזה ועבור זה בונה בית ע"ש שהאריך בדברים ערבים ומתוקים ובדרך צחות אפשר לומר הוי בונה ביתו בלא צדק דהנה המנהג כשאדם בונה בית הוא מקמץ מן הצדקה ובאמת אדרבא בשעת חדוה חדוה (ולא עוד אלא לפ"ז בונה בית במעות של עניים ואח"כ כשבא עניים לביתו הוא מגרש אותם ואינו נותן להם לינת לילה) וזה הוי בונה ביתו בלא צדק ר"ל שבונה ביתו בזה שלא נתן צדקה וכל פוטפוטי דאורייתא טבין

קנה כלים חדשים חשובים ושמח בהם מברך שהחיינו ש"ע שם ואם הוא דבר שאינו חשוב כל כך כגון חלוק או מנעלים וכדומה אבל הוא עני ושמח בהם דעת הש"ע לברך אבל דעת הרמ"א שאין מברך ושכן נוהגין ועיין בש"ע דיברך בשעת הקנין ואם הוא בגד כשלובשו יברך שנית מלביש ערומים ואם לא קנה כלי כמו שהוא אלא קנה כסף ונתן לאומן לעשות כלי או קנה סחורה ונתן לאומן לעשות בגד דעת הט"ז דג"כ מברך בשעת הקנין אך דעת המג"א דבזה אינו מברך אלא כשישתמש בהם ואם הוא בגד יברך אז מלבוש ערומים ואח"כ שהחיינו ואם לבשו בבוקר הוא יוצא בברכת מלבוש ערומים שבברכת השחר א''ר וע"ש דמי שנזהר בברכות אלו עליו נאמר וירח ה' את ריח בגדיו ויברכהו

ועיין ברמ"א דהמנהג לומר למי שלובש בגד חדש תכלה ותתחדש אך על המנעלים ובגדים הנעשין מעורת של בהמה וחיה (אפילו טמאה ואפי' הוא ממין אחר רק שתפר תחתיו) אין אומרים דא"כ צריכין להמית בהמה אחרת שיתחדש בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו ע"ש ועיין פרמ"ג סי' כ"ב דשהחיינו מברכין אפילו על בגד של עורת

ועיין בש"ע דאם קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב ודיני הטוב והמטיב על שינוי היין כתבתי לעיל אחר ס' בהמ"ז ע"ש הרואה חבירו החביב עליו הרבה ושמח בראייתו לאחר שלשים יום