ליקוטי מהרי"ח חלק א רפג

הוא בש"ע ובהגהות מנהגים ובא"ר סי' קמ"א (וע"ש עוד דהשומעים יענו אמן קודם שיאמרו מי שגמלך וכו'

ועיין בשל"ה דיאמר ג"כ פ' התודה ופ' נסכים כי אין זבח בלא נסכים ואח"כ יה"ר כאלו הקרבתי קרבן תודה בזמנה ובמקומה וכהלכתה

ברכת שפטרני עיין ברמ"א סי' רכ"ה בשם המהרי"ל ומרדכי דמי שנעשה בנו בר מצוה כשקורא בתורה בפעם ראשון האב מברך בא"י אמ''ה שפטרנו מעונשו של זה והוא מדברי המדרש רבה פ' תולדות אך הרמ"א כתב דטוב לברך בלא שם ומלכות רק לומר ברוך שפטרני מעונשו של זה והטעם עיין בד"מ כיון שלא הוזכרה ברכה זו בגמ' אך עיין בחיי אדם שהגר"א עשה הלכה למעשה ובירך בשם ומלכות וכ"כ בשערי אפרים בשם המגלה עמוקות פ' תולדות שכתב לברך בשם ומלכות והביא ראיות לזה וסיים ואם יזכיני ה' אקיימנה אי"ה ע"כ דעת שניהם הח"א והש"א שוין בזה שמי שמברך בשם ומלכות יש לו על מה שיסמוך ע"ש ועיין בהגהות מנהגים שמביא ג"כ ברכה זו בשם ומלכות ועיין בא"ר בשם א"ח לומר אשר פטרני שכן הוא במהרי"ל ונוסח דידן שפטרני הוא טעות אך הא"ר כתב שאין קפידא בדבר וגם במדרש גופא איתא שפטרני ע"ש ולפענ"ד ראיה לדבריו מדברי הרמ"א דבד"מ העתיק בדברי המהרי"ל אשר פטרני וברמ"א העתיק שפטרני אלא עכ"ח ששוין הם

ועיין במג"א ב' פרושים בברכה זו אחד דעד עכשיו נענש האב בחטא בנו ובשם הלבוש פי' איפכא דעד עתה הבן נתפס בעון אבותיו וכל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה (ע"כ ראוי לכוון בשעת הברכה הב' פירושים) והטעם שמברבין ברכה זו בשעה שעולה לתורה משום שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה דקטן אינו עולה למנין הקרואין ע"ש (ולפ"ז נראה שלא יפה עושין מה שקורין לנער בר מצוה למפטיר כי עדיין לא יתפרסם שנעשה בר מצוה כי קטן עולה למפטיר) וע"ש עוד שמצוה לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה (דהיינו ביום שנכנס לשנת י"ד) כיום שנכנס לחופה ובשם הרש"ל כתב דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום ע"ש

ברכת שהחיינו והטו"מ ודיין אמת

הנה איתא בש"ע סי' רכ"ב. והוא מדברי הגמ' פ' הרואה על שמיעות טובות שהם טובות לו לבדו מברך שהחיינו ואם הם טובות לו ולאחרים מברך בא"י אמיה הטוב ומטיב (ועיין במג"א דדוקא ששמע מאיש נאמן שראה הדבר ע"ש) ועל שמועות רעות ר"ל מברך בא"י אמיה דיין אמת ואין מברך אלא א"כ מצטער שמיעה זו ולכך מנהג העולם על שמיעה שמת אדם אחד מברכין (ברוך דיין אמת) בלא שם ומלכות