ליקוטי מהרי"ח חלק א רפא

דא"צ לברך רק פעם אחת בלילה אפילו ראה כוכב אחר רץ) ועל רערת הארץ ועל הברקים שקורין בליצין (ועיין בח"א שעל ברק בלא רעם רק מחמת חום אינו מברך עליו ע"ש) ועל הרעמים שקורין דינירין ועל הרוחות שנשבו בזעף (ועיין במג"א שזעף אינו מתחיל אלא בלילה) על כל אחד מאלו אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית ואם ירצה אומר בא"י אמיה שכחו וגבורתו מלא עולם והמנהג לברך על הרעם שכחו וגבורתו וכו' ועל הברק עמ"ב והטעם עיין בט"ז ואם שמע רעם וברק כאחד מברך על שניהם עושה מעשה בראשית מג"א (והנה דעת הא"ר בדין זה לברך שניהם משום דבלא"ה דעת הרש"י והראב"ד הובא בב"י דעת כל אחד לחוד מברך שניהם וכן דעת הראב''ן ורי"ו וא"כ בזה יש לסמוך עליהו ע"ש אך דעת הפרמ"ג והח"א ובסידר ד"ח כהמג"א ע"ש) ועיין בש"ע דכ"ז שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת ודע דנוסח המשנה ריש פ' הרואה עושה בראשית וכן הוא בתוס' שם בשם הירושלמי וברי"ף ורמב"ם אך נוסח דידן לומר (עושה מעשה בראשית) הוא ברא"ש וטור ובש"ע וכפי הנראה שאין קפידא בזה שבגמ' גופא נקוט לפעמים עושה בראשית ולפעמים עושה מעשה בראשית ע"ש וכן נמי לענין ברכת (כחו וגבורתו מלא עולם) שנוסח איזה פסוקים (שכחו מלא עולם) אין קפידא שנוסח המשנה שכחו וגבורתו מלא עולם ובגמ' נקוט רק כחו מלא עולם ע"ש: סדר ברכת הודאה והשבח

ברכת הגומל גרסינן בגמ' פ' הרואה והובא בש"ע סי' רי"ט ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלה ליבשה והגיע למחוז חפצו ולא כשמתעכב הספינה בדרך אצל נמל א"ר הולכי מדבר כשהגיעו ליושב ולמחוז חפצו שע"ת חולה ונתרפא ודעת הש"ע אפילו חילי שאין בו סכנה ודעת הרמ"א דוקא כשיש בו סכנה והב"ח והא''ר הסכימו לדעת הש"ע ואינו מברך עד שיחזור לבורי' לגמרי עט"ז היוצא מבית האסורים ודעת המג"א על עסקי נפשות דוקא אך בא"ר ובשע"ת בשם בר"י ונתיב חיים כתבו דאפילו על עסקי ממון ע"ש

ועיין בש"ע דה"ה למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או שניצול מדריסת שור או אם עמד עליו ארי' לטרפו או באו עליו שודדי לילה וניצל מהם וכיוצא בזה צריך לברך הגומל וי"א דאין מברכין הגומל אלא אהני ארבעה וטוב לברך בלא שם ומלכות ע"ש והמג"א כתב דהמנהג כדעה הא' והסכים לזה ג"כ בא"ר

והנה צריך לברך בפני עשרה (דכתיב וירוממוהו בקהל עם) ותרי מינייהו רבנן דתני הלכתא דכתיב (ובמושב זקנים יהללוהו) ואם אינו שכיח רבנן אינו מעכב ש''ע ועיין בבה"ט די"א דהני עשרה עם הבעל הנס