ליקוטי מהרי"ח חלק א רפ

ועתיד להקימכם בדין ולהחיות אתכם לחיי העוה"ב ונוסח הכל בי והוא יגלה עפר מעיניכם לזמן התחי' אך נוסח דידן הוא בטור וב"י בא"י מחיה המתים בנוסח התוספתא בא"י מחיה מתים במאמרו ע"ש אך בגמ' ובכל הנוסחאות כנוסח דידן ע"ש

ודע הא דאמרינן ועתיד להחיותכם בדין לכאורה צ"ע הלא אמרינן מחיה מתים ברחמים רבים ואפשר שהוא ע"ד שכתב המהרש"א דכל הכתובים כאן הדין הוא משותף עם הרחמים דגבי יצירה כתוב וייצר ה' אלהים את האדם ששיתף הדין עם הרחמים וכן גבי מזונות וכו' והא דנקט בכלם דין משום והמית אתכם בדין ע"ש לפ"ז גם מ"ש ועתיד להחיותכם בדין הדין הזה הוא משותף ברחמים כי תחיית המתים אף שיהיה ברחמים מ"מ יהיה משותף ג"כ בדין כי גבי רשעים כתיב ישובו רשעים לשאולה שלא יזכו לחיי העוה"ב כדאמרינן בפ"ק דתענית תחיית המתים לצדיקים ע"ש כ"ז כתבתי בדרך האפשר

הרואה קברי עכו''ם אומר (בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה) והוא פסוק (בירמיה ועיין בכל בו שכתב בשם י"א לומר פסוק (מתים בל יחיו רפאים בל יקומו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו) והוא בישעי' כ"ו ובסידר ר"ע כתב לומר הב' פסוקים אלו ע"ש וצ"ע שברמב"ם והאבודרהם ליתא הך הרואה קברי עכו"ם והלא הוא מוזכר בגמ' ובירושלמי ע"ש

הרואה בתי ישראל בישובן אחת לשלשים יום אומר (בא"י אמ''ה מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין אמת ש"ע סי' רכ"ד והנה דעת הב"י והמהרש"א דדוקא בא"י ובזמן הבית ודעת הרי"ף ורש"ל דאפילו בח"ל ובזה"ז אך דוקא בביהכנ"ס ע"ש

הרואה בתי ע"ז בישובן אומר בית גאים יסח ה' ובחרבנן אומר אל נקמות ה' ועיין בא"ר דבזה לכ"ע אין חילוק בין א"י לח"ל ובין בזמן הבית לבזה"ז ע"ש הרואה מקום שנעקרה ממנה ע"ז אם הוא בא"י אומר בא"י אמ"ה שעקר ע"ז מארצנו ובחוץ לארץ אומר שעקר ע"ז מהמקום הזה ובשתיהם אומר (כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעובדיך) ופשוט הוא שברכות אלו משלשים יום לשלשים יום

והנה שאר ברכת הראיה כגון הרואה מרקולות וכו' ובבל הרשעה וביתו של נבוכדנצר וגוב אריות של דניאל וכבשן האש של חמ"ו ואשתו של לוט וששים רובא אנשים ביחד המבוארים בש"ע בסי' רי"ח ורכ"ד שאין שכוח אצלינו השמטת: וברכת הראיה שמברכין עליו שהחיינו כגון הרואה פר' חדשה והרואה חבירו החביב עליו כתבתי בסדר ברכת שהחיינו ע"ש

ברכת הזיקים הנה איתא בש"ע סי' רכ"ז על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ונמשך אורו כשבט (ועיין בשע"ת