עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ח חלק א

ליקוטי מהרי"ח חלק א רעה

Likutei Maharich part 1 275 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

דאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין בו עיקר ולכן דעת הש"ע ליזהר שלא להריח בו כלל ע"ש ועיין בבאה"ט בשם הלק"ט דמהאי טעמא אין מברכין על אבק הטאבאק שקורין שנופף טאבאק ששואפין בחוטם משום דהוי ריח שאין עיקר ע"ש (וכוונתו באם נתנו בהטאבאק מי ורדים או שמנם) ואף דלענין מים או שמן ששרו בו בשמים יש כאן ב' דעות ומסקנת הש"ע ליזהר בו מלהריח כמ"ש אך עיין בס' אשל אברהם שכאן הכל מודים דאין לברך עליו כיון שגוף המים נתייבשו ע"ש אך אם יש בה בשמים ממש מברך בורא מיני בשמים

בא"י אמ"ה בורא עשבי בשמים עיין בט"ז לומר עשבי העי"ן בחיר"ק והשי"ן בשו"א ועיין בפרמ"ג לומר הבי"ת רפוי' ושכן הוא באיוב כ"ז אך בשם הרז"ה כתב לומר עשבי העי"ן בסג"ל כמו מן חלב יאמר חלבי כן על עשב אומרים עשבי ע"ש

בא"י אמ''ה בורא מיני בשמים עיין בש"ע דאם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כל אחד ברכתו הראוי' לו ויברך תחלה עצי בשמים ואח"כ עשבי בשמים ואח"כ מיני בשמים (ואם העשבים הם חביב עליו דעת המג"א להקדים החביב אך דעת הא"ר שלעולם עצי בשמים קודם ע"ש) אך אם בירך על כלם מיני בשמים יצא (אפילו המריח בפירות ב"י) דהוא כוללת כמו ברכת שהכל (ועיין בפרמ"ג בשם ע"ת וא"ר דה"ה אם בירך שהכל יצא בכל מיני ריח ע"ש והמעיין בא"ר יראה שסיים בזה בצ"ע ע"ש אך לדינא כראה כהפרמ"ג דבלא"ה יש דעה בתוס' דאם הוא מסופק אם יברך עצי בשמים או עשבי בשמים וכו' יברך שהכל ע"ש ואם כי אנן קי"ל בהש"ע דיברך מיני בשמים ע"ש אך לענין דיעבד בודאי יצא בברכת שהכל

והנה על נעגליך דעת הט"ז לברך הנותן ריח טוב בפירות אך דעת הא"ר כיון דאינו ראוי לאכילה יברך מיני בשמים וכן על צימערינד דעת הע"ת לברך הנותן ריח טוב בפירות האדמה אך דעת הא"ר לברך גם בצימערינד מיני בשמים וכן על אינגבער ע"ש וכ"כ בפרמ"ג ע"ש אך אינגבער שלנו אין לו שום ריח כלל

בא"י אמ"ה הנותן ריח טוב בפירות הנה נוסח הגמ' והרי"ף ורא"ש ורמב"ם ובכל בו ובאבודרהם ובשב"ל ובבה"ג ובראב"ן ובסמ"ג וסמ"ק ורוקח ובתשב"ץ ורי"ו ומרדכי ואגודה אשר נתן ריח טוב בפירות אך נוסח הטור והש"ע והלבוש הנותן ודעביד כמר עביד

ועיין בש"ע דאין מברכין על הריח אלא א"כ נטלו להריח בו אבל אם נטלו לאכלו ולא נתכוין להריח בו אע"פ שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך אבל אם נתכוין ג"כ להריח אע"פ שנטלו לאכלו מברך ג"כ על הריח ועיין בפרמ"ג דיברך תחלה ברכת האכילה ולא יתכוון להריח בו ויאכל ממנו ואח"כ יברך על הריח ויריח בו ודעת הא"ר לברך על הריח תחלה ויריח