ליקוטי מהרי"ח חלק א רסח

ע"ש ועיין בט"ז סי' ק"צ וסי' ר"י דמשקים סגי ברוב רביעית ובין שרף אפילו רוב רביעית לא צריך רק כשיעור שתיית רוב בני אדם אך עיין במג"א ובא"ר דאף ביין שרף בעינן רביעית שלם ולזה הסכים בסידר ד"ח ובח"א ע"ש ובפרמ"ג) אך לכתחלה יזהר שלא לאכול פרי שלם פחות מכזית כגון גרגיר של ענבה או אפילו קטניות אחד דדעת הירושלמי הובא בתוס' ורא"ש דמקרי ברי' ומברכין לאחרי ברכתו הראוי' (ואם לקח הגרעין ממנו לא מקרי ברי' ואם אכל מה שבתוך הגרעין אף שזרק קליפת הגרעון מקרי ברי' רמ"א ודעת הרא"ש דבדבר שאין דרך לאכול הגרעין מקרי ברי' בלא הגרעון) וכן יש ליזהר שלא לשתות שום משקה אלא פחות מכזית או רביעית משום דיש מסתפקים בברכה אחרונה על המשקים אם מברכין על כזית או עכ"פ כביצה או דבעינן דוקא רביעית ש"ע שם (וטעם הספק עיין בתוס' ורא"ש בפ' הישן ובפ' בתרא דיומא ע"ש)

ועיין בסי' תפ"ו דשיעור כזית הוא חצי ביצה תרנגולת והוא מדברי התוס' פג"ה (ודעת המג"א שם עיין בפרמ"ג דלחומרא הוא שליש ביצה ע"כ ראוי שיאכל פחות משליש ביצה או כחצי ביצה) ושיעור רביעית הוא ביצה ומחצה עיין במג"א כאן והנה דעת הצל"ח פסחים ובנו"ב דהבצים נתקטנו בזמנינו על מחצה ושיעור כזית הוא כביצה ורביעית כשלש ביצים ע"ש אך עיין בח"ס תשובה קכ"ז דהעלה לדינא דכזית סגי בחצי ביצה ולענין רביעית צריך ג' ביצים כדעת הניב"י ע"ש

ועיין במג"א כאן דאם שהה באכילת הכזית יותר מכדי אכילת פרס לא מקרי אכילה גם לענין ברכה אחרונה ולענין שתיה כתב לעיין בסי' תרי"ב ושם כתב דשיעור שתיה כדי שתיית רביעית לרוב בני אדם וי"א כדי אכילת פרס כמו באכילה ע"ש ומטעם זה רבים הפוסקים דשותה משקה חם כמו קאפפע שמחמת חומה רגילין לשתותה מעט מעט ושוהין יותר מכדי שתיית רביעית אין לברך אחרי' אע"ג דדרכיה בכך (והמשנה למלך פ"ג מהלכות ברכות הביא ראיה לזה מדברי הרמב"ם מהלכות שאר אה"ט דאשה שהוא ראשון לטומאה ומניקה את בנה הרי בנה טהור שאפי' אם תאמר שינוק רביעית אפשר שיש מתחלה ועד סוף יותר מכא"פ והוא מדברי הגמ' פ"ג דכריתות אע"ג דדרכה בכך) ודעת הרבה פוסקים לברך אחרי' כיון דדרכה בכך עיין בבאה"ט סי' ר"ד וכ"כ בספר ארחות חיים בשם תשוב' פמ"א ומוצל מאש ושכן נהגו הגאונים בעל שו"מ ובעל מנחת חינוך ע"ש ודעת השע"ת שבסוף השתי' שהוא קצת מצונן ישתה רביעית בלי הפסק יותר מכדי שתיית רביעית ועיין בשו"ת מהר"ם שי"ק דאם לוקח הציקער לתוך פיו ושותה עליו המשקה הכל מצטרף דלא פסקה הנאתו ע"ש

ועיין במג"א בשם כנה"ג דכל האוכלים מצטרפין לכזית ואפי' אין ברכותיהם שוה מצטרפין להקל שבהם דהיינו שאכל חצי זית מדבר שברכתו