ליקוטי מהרי"ח חלק א רסז

וכ"כ בהגהות הח"ס בשם רבו הגאון ע"ש. והנה בסוף פרק כיצד מברכין אמרינן השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו לאפוקי מה לאפוקי למאן דחנקתי' אומצא ושתה מים להעביר האומצא ועיין בתוס' דדוקא מים אבל שאר משקים שלעולם הגוף נהנה מהם מברך אפילו חנקתי' אומצא ע"ש והובא בש"ע שם

ועיין במשנת חסידים דכשרוצה לשתות מים ישפוך מעט מן הכלי קודם שישתה שלא יזיקו המגלגלים שבתוך המים ועיין בחולין דף ק"ה משמע שם דטעם השפיכה שמא שתה שד מן המים (ובסידר אור הישר מביא הב' טעמים) ועיין בתוס' שם דצריך דוקא השותה גופא לשפוך מן המים וע' בספר חסידים סי' קי"א ותתנ"ב שקודם הברכה ישפוך מן המים (ועיין בא"ר סי' ר"ב בשם כנה"ג דהטעם משום הפסקה והוא כתב דהטעם משום ביזוי ברכה) ועיין עוד בסי' תתנ"ד דאם בירך על המים ושמע שיש מת בעיר ישתה מעט מן המים (שלא יהיה ברכה לבטלה ושומר מצוה לא ידע דבר רע) ואכ"כ ישפוך השאר ע"ש

והנה המנהג המוני עם כששותין מים מנהרות כורעים על הברכיים ושותין ועיין בבעה"ט פ' תשא שסימן זה היה לגדעון שכל הכורע על ברכיו לשתות סי' שעבד ע"ז ע"ש ועיין בלקוטים על ס' משלי מהגה"ק מהרצ"א מדינוב שמי שצמא ועיף אל ישתה מים עד שירחץ מעט במים קרים על דפקיו שבשתי ידיו

ודע דאף דאמרינן ועל כלם אם אמר שהכל יצא עיין במג"א סוף סי' ר"ב ובשע"ת דהיינו דיעבד או אחר שלמד ואי אפשר לו להכריע בין הדעות אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם ללמדו ברכות ע"ש וכדאמרינן בגמ' כל הנהנה בלא ברכה מעל ומה תקנתי' ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות ע"ש (ובדרך צחות אמרתי דאפשר זה כוונת הגמ' מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא היינו משום דאמרינן כאן שילך אצל חכם ללמוד ברכות וא"כ מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא ר"ל אם הוא תלמוד של חכם היינו אם למד אצל חכם ברכות) וע' בשע"ת בשם א''ר דע"ז כיוונו חכמז"ל באמרם האי מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דברכות דר"ל ברכה הראוי' לו ולא יפטור עצמו בברכת שהכל ע"ש

ברכה אחרונה הנה כבר הפסק הלכתא בש"ע סי' ר"י דברכה ראשונה א"צ שיעור בין באוכלים בין במשקים ומברך תחלה ברכה הראוי' לאותו מין (ודלא כהראב"ד הובא בב"י סי' קס"ח דעל פחות מכזית פת מברך בורא מיני מזונות הביאתיו לעיל בסדר ברכת המוציא ע"ש) אבל ברכה אחרונה צריכה שיעור אוכלים בכזית ומשקים ברביעית ואם אכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלין או שתה פחות מרביעית בין יין בין שאר משקים אינו מברך עליהם כלל (ודלא כדעת הר"י הובא בתוס' ורא"ש פ' כיצד מברכין דברכת בורא נפשות אפילו בבציר משיעור מברכין