ליקוטי מהרי"ח חלק א רסו

אבל אם לא נתמעך והם שלימים בין אורז ובין דוחן יכול לאכלם לכתחלה שלא בתוך הסעודה ומברך בפה"א דהוי בכלל כוסס וכמו חטים שלוקים ולזה הסכים גם הט"ז ובסידר ד"ח ובח"א אבל דעת הב"ח דגם בשלא נתמעכו והם שלימים איכא ספיקא שנסתפק הב"י בדעת ר' יונה די"ל דדוקא בחטים שדרך לבשלם כשהן חלוקים וכתושים כגון הריפות לכך שלימים הוי כאלו כוסס משא"כ גבי אורז שדרך לבשלם כשהן שלימים לכך דעת הב"ח די''ש לא יאכל לא הירז ולא רייז אפילו כשהיא שלם אלא בתוך סעודה והסכים לזה בא"ר ע"ש ולכאורה נראה דבזה אם אכלו בלא סעודה אז כ"ע מודה בפה"א דבזה איכא ס"ס ספק דילמא הוא דוחן ואת"ל שהיא אורז דילמא גם על האורז מברכין בפה"א כשהן שלימים אך עי"ן בא"ר בשם הכל בו דעל דוחן מבושל כשהיא שלם שהכל ע"ש א"כ אפשר לדעת הב"ח מברך גם כשהוא שלימים שהכל וכן דעת הגה"ק התניא בסידר שלו ע"ש ועל גרויפין שנעשו מטארטקע רעטשקע דעת הפרמ"ג דאם לא נתמעכו בפה"א וכן דעת הח"א וכתב שכן נהג הגר"א ולזה הסכים ג"כ בסידר ד"ח אך מדברי הט"ז כראה דגם בלא נתמעכו מברך שהכל וכן נראה מדברי הא"ר שכתב סתם טאטרקע שהוא חיידין לכ"ע שהכל ע"ש ועיין בפרמ"ג שתמה על הט"ז דלמה לא יברכו בפה"א וכן תמה על שאין מברכין בפה"א על פת הנעשה מטערקישין ווייץ טענגרע קאקאריץ מלייא (ובאמת דעת הגה"ק עו"ה יצחק איזיק מקאמארנא בס' אוצר החיים פרש' וילך דבמקום שזורעים אדעתא דהכי לעשות ממנו פת ותבשיל מברכים בפה"א על הפת ועל התבשיל) אבל המנהג לברך עליהם שהכל וגם בפרמ"ג גופא שם מצדד ליישב מנהג העולם ועיין בח"ס או"ח סי' נו"ן דמפשט פשיטא לי' שאין ברכתו כורא פרי האדמה רק מספקא לי' אם הוא מין אורז לכך כתב לאכלו בתוך הסעודה ע"ש אך כבר נהגו העולם לאכלן שלא בתוך הסעודה ומברכין עלי' שהכל

ברכת שהכל גרסינן בגמ' ברכות מ"ם על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר ודגים על החלב ועל ביצים ועל הגבינה אומר בא"י אמיה שהכל נהיה בדברו על הפת שעפשה ועל היין שהחמיץ וכו' ועל כמהין ופטריות אומר שהכל ע"ש והובא בש"ע סי' ר"ד והנה יש עוד דברים שהם בכלל פרי העץ ופרי האדמה ומברכין עליהם שהכל והן מחמת שאינו עיקר הפרי וכדומה והובא לעיל כל אחד ואחד במקומה והא דבשאר ברכות מברכין ברא או בורא וכאן נהיה עיין באבודרהם משום דתיקנו ברכה זו גם על פת שעפשה ויין שהחמיץ שלא היתה עליהם כוונת הבריאה לכך מברכין נהיה ע"ש

ועיין במג"א סי' ר"ד בשם ס' חכמת מנוח לומר נהיה בסג"ל תחת היו"ד שהוא לשון בינוני אך דעת המג"א בסי' קס"ז לומר נהיה בקמ"ץ תחת היו"ד וכ"כ בשע"ת סי' ר"ד בשם הברכי יוסף ושאילת יעב"ץ