ליקוטי מהרי"ח חלק א רסה

שהכל ש''ע ועיין בא"ר שאפילו טובים נמי חיים מ"מ אם אין דרך לרוב בני אדם לאכלן חיים מברך שהכל וכ"כ בח"א ועל לפת שקורין מייארין וריבין כשהן חיין מברך שהכל ועל מבושל בפה"א ש"ע ועיין במג"א שמפקפק דאפשר דאם בישלו לפת בלא בשר משתנה לגריעותא וא"כ ברכתו שהכל אך עיין בשע"ת שמט"ז משמע דבכל בישול משתנה למעליותא ואם בישלו עם בשר ושומן אע"פ שהשבח הוא מחמת השומן והבשר מ"מ מברך בפה"א גם להמג"א ועיין בבאה"ט דשלאטין מעורב עם חומץ ושמן זית בפה"א (ועיין בפרמ"ג דאם אכלו עם בשר ושאר דבר לטבל מברך על העיקר) זויאיר קרויט (דהיינו שהוא כבוש) בין חי בין מבושל בפה"א (והרוטב של קרויט כבוש או של איגערגעס כבושים שהכל ט"ז סי' ר"ב) ועיין בט"ז סי' ר"ד דשרביטין של קטניות שקורין ערבין שויטין הנזרעים בגינות לאכלן חיין בשרביטין בפה"א דע"מ כן נזרעו אבל הנזרעים בשדות דלא נטעו אדעתא דהכא מברך שהכל ע"ש ובשע"ת שום ובצל חיין כ"ז שלא הזקינו מברך עליהם בפה"א ואם הזקינו מברך שהכל ט"ז סי' ר"ה ועיין בשע"ת שבמדינותינו שלעולם אין אוכלים שום ובצל בלא פת אף כשהן רכים ע"כ לעולם יש לברך עליהם שהכל ועיין בש"ע סי' ר"ג דצונן שקורין רעטיך בפה"א

ועיין בש"ע סי' ר"ד דכמיהין ופטריות שקורין שוואמען מברך עליהם שהכל (ועיין בא"ר דכמיהן הם שגדילים ע"ג קרקע ופטריות הם הגדלים על העצים) והטעם עיין בבאה"ט דמן האויר הם גדילים ועיין בס' אוצר החיים מהגה"ק מו"ה יצחק איזיק מקאמארנא זצללה"ה פ' וילך שכתב דעל תפוחי האדמה שקורין ערד עפיל מברך ג"כ שהכל דדמי לכמיהין ופטריות דלא ינקי מארעא ע"ש אך עיין בס' מאורי אור שכתב שברכתן בפה"א אף שמפרשים פטריות תפוחי אדמה ובל"א ערד עפיל אינו כן אף שבהנחתם בתלוש מוסיפים וגדילים בהם קטנים אין זה עיקר גידולם ע"ש וכן דעת היעב"ץ אבל באם נתמעכו לגמרי ודאי מברך עליהם שהכל דלא עדיפי מקטניות שמברך עליהם בפה"א לכ"ע ואם נתמעכו לגמרי מברך שהכל והוא ברמ"א סי' ר"ח

והנה באורז ודוחן הוא מה שקורין הירוורייו יש בזה כמה דעות דאיתא בש"ע סי' ר"ח והוא מדברי הגמ' פ' כיצד מברכין שהכוסס את האורז מברך בפה"א עשה מהם תבשיל או אפה מהם פת מברך לפניו בורא מ"מ אע"פ שאינו מז' מינים כיון שנקרא מזון שהוא משביע וסועד הלב ולאחריו בורא נפשות רבות דלא נתקנה מעין ג' אלא על ז' המינים ותבשיל או פת הנעשה מדוחן שהכל אך מחמת שמספקא לן מהו נקרא אורז ומה נקרא דוחן כי י"א שאורז הוא רייז ודוחן הירז וי"א להיפך עיין בתוס' לכך דעת השל"ה דיר"ש לא יאכל לא רייז ולא הירז אלא בתוך הסעודה ואם צריך לאכול בלא סעודה יברך על שניהם שהכל אבל כ"ז כשנתמעך אבל