ליקוטי מהרי"ח חלק א כו
Likutei Maharich part 1 26 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ובסידר ר' שבתי שם נראה לכוין קודם הכתיבה ואח"כ הקריאה ע"ש) ובהזכירו שם אלקים יכוין שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל כוחת כולם ע"ש והוא גזרה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה לכוון בכל פעם לזאת נכון לכוון בפעם ראשון בבוקר בברכת ענט"י ואח"כ סתמא לשמה קאי על כל היום ע"ש ועיין בספה"ק לכוון ג"כ על השילוב של שם הויה אדני כזה יאהדונהי וכתבו שמטעם זה כותבים שם הויה שני יודי"ן שהוא רמז על שילוב זה דפתח ביו"ד ומסיים ביו"ד ועיין בפרמ"ג בשם הא"ר ובאשל אברהם מהגאון ר' אברהם אופינהיים הנדפס בגליון הש"ע שבלילה יכוון השילוב א"ד הויה כזה אידהגויה וע"ש הטעם אך בכל הספרים לא ראיתי שום חילוק בין בלילה לביום וגם ממה שכתבו הטעם שכותבים השם הויה שני יודי"ן ג"כ נראה דאין חילוק דהרי גם בתפלת ערבית איתא שני יודי"ן במקום הויה בכ"ז ח"ו לא באתי לדחות דברי הא"ר ואין לי עסק בנסתרות
הנה גודל מעלת המשכים לקום בחצות לילה מבואר בכל הספרים הקדושים וביותר בר"ת פ"ז משער הקדושה בשם הזוה"ק (ועיין בסידר השל"ה שכתב שאין לך מדה מכל המדות טובות שהרבו לצוות עלי' בזוהר כמו על דבר זה עד כמעט שאין פרשה שלא דברו בה פעם ושנים) ועיין בזוהר ויקהל דהמלאכים הנקראים אבלי ציון דבוכין על חורבן בית המקדש הם מתחילין להתאבל מתחלת משמורה שני' (היינו שתי שעות קודם חצות לילה) עד חצות לילה ע"ש ועיין בסידר הגה"ק התניא דמטעם זה יש מקום לומר תיקון חצות מתחלת משמורה שני' אך זמן המובחר הוא בחצות ממש ועיין בסידר היעב"ץ שי"א שזמן התיקון קודם חצות מעט ובחצות יעסוק בתורה וכ"כ בישועת יעקב בשם זוהר חדש שיר השירים אך בשע"ת מביא בשם הרמ"ז דקודם חצות לילה אין לומר התיקון אלא מחצות ואילך ע"ש אך כפי הנראה שכ"ז אינו רק אם לומר התיקון הנסדר בסדר בס' שערי ציון הנמסר לנו ע"י האר"י הקדוש מפי אלי' הנביא זכור לטוב (כמ"ש בשערי ציון ע"ש) כי תיקון זה נתקן דוקא על אחר חצות לילה בשעת זויג יעקב ולאה (עיין בפרע"ח ובסידר ר' שבתי) אבל להתפלל ולשפוך תחנונים על חורבן הבית ועל הגלות בודאי הם מודים ג"כ לדברי הטוהש"ע והיא מדברי הרא"ש שבסוף משמורה ראשונה ובסוף שני' ובסוף הלילה התפלה על החורבן ועל הגלות רצוי' באותן שעות ע"ש
והנה בזמן חצות לילה יש כמה דעות דעת השערי ציון בשם הזוהר דששה שעות משעות השואה אחר צאת הכוכבים הוה חצות לילה בין בקיץ בין בחורף והסכים לזה המג"א ודעת השב יעקב בשם הזוהר הובא בשע"ת