ליקוטי מהרי"ח חלק א רנד
Likutei Maharich part 1 254 · ליקוטי מהרי"ח חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →המג"א כתב דהוא מנהג שטות. והנה ברכת בונה ירושלם דוד ושלמה תיקנו עיין בגמ' שם דדוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלם עירך ושלמה תיקן ועל בית הגדול והקדוש ועיין ברא"ש דאין הכוונה שלא ברכו אותה ברכה עד דוד ושלמה דהא דרשינן כולהו מקרא אלא דוד ושלמה תיקנו המטבע לפי מה שנתוסף טובה לישראל
בא"י אמיה האל אבינו מלכנו הנה בסידר ר''ע ובמרדכי ובשבלי לקט ובאבודרהם ליתא תיבות האל והטעם עיין באבודרהם מפני שכבר אמר אלהינו ע"ש אך נוסח דידן הוא ברמב"ם ובמחזור ויטרי ובאו"ז ובפרש"י על הרי"ף ובתר"י ובטור אדירנו בוראנו גואלנו יוצרנו הנה בש"ע או"ח סי' קפ"ט וביו"ד שע"ט ליתא תיבות (אדירנו) ובמחזור ויטרי ובמרדכי ליתא תיבות (בוראנו) ותיבות (יוצרנו) וברש"י דף מ"ט וברמב"ם ובאבודרהם איתא תיבות בוראנו אך תיבות יוצרנו גם שם ליתא וכן הוא בהש"ע שם ונוסח האו"ז היא להיפך ליתא שם תיבות בוראנו אך איתא שם תיבות יוצרנו וכ"כ המט"מ בשם הרש"ל ע"ש אך נוסח דידן הוא בב"ח באו"ח וביו"ד שם קדושנו קדוש יעקב רוענו רועה ישראל הנה ברמב"ם ליתא תיבות אלו רוענו רועה ישראל) אך הוא ברש"י שם ובכל הנוסחאות המלך הטוב והמטיב לכל הנה ברמב"ם ובאו"ז ובאבודרהם ליתא תיבות לכל ובמרדכי כל זה ליתא אך נוסח דידן הוא ברש"י שם ובמחזור ויטרי ובש"ע ובשבלי לקט שבכל יום הנה נוסח סידר ר"ע והרמב"ם והמחזור ויטרי והכל בו והמרדכי (שבכל יום ויום) ונוסח השל"ה והב"ח אל בכל יום וכפי הנראה שהמג"א הסכים לנוסחא זו אך עיין בט"ז שאין דעתו נוחה בנוסחא זו והסכים לנוסח דידן ע"ש ועיין בפרמ"ג שהעולם נהגו לומר בכל יום הוא הטוב ולא שבכל יום וכ"כ בשלטי הגבורים על המרדכי ולזה הסכים בד"מ ע"ש וכ"כ הבאה"ט בסי' קפ"ז בשם הט"ז ועכ"פ לא יאמר (אל שבכל יום) דנראה כאלו ח"ו שתי רשויות הם עיין במג"א בשם הכל בו ואם כי נוסח הש"ך ביו"ד סי' שע"ט הוא אל שבכל יום ע"ש מ"מ דברי המג"א נראין הוא היטב הוא מיטב הוא ייטב לנו הנה דעת הרש"ל לומר (הוא היטב מיטב ייטב לנו) שכל זה נחשוב להטבה אחת והג' הטבת (היינו מה שאמר המדרש הובא בטור שצ"ל בברכה זו ג' הטבת וג' גמולות) הם הטיב והמיטב נחשב לשני הטבת והיטב מיטב יטב היא הג' ע"ש והעיד ע"ז המג"א שכן המנהג ע"ש ונוסח המרדכי אינו רק (טוב ומטיב עמנו) ונוסח האו"ז והאבודרהם (הוא מטיב לנו) והוא ג"כ ע"ד הנ"ל שהטוב ומטיב נחשב לב' הטבות אך עיין בב"ח דמדברי הרא"ש לא משמע כן אלא צריך ג' הטבות מלבד הטוב והמטיב ושכן הוא בהש"ע ושכן עיקר ע"ש: ועיין בהכל בו דיש אומרין הוא מטיב הוא הטיב הוא ייטב ע"ד ה' מלך ה' מלך ה' ימלך וכן גבי ג' גמולות אומרים הוא גומלנו הוא גמלנו והוא יגמלנו אך נוסח דידן הוא עפ"י נוסח הטוש"ע לומר ע"ד היה